דברים שרואים משם לא רואים מכאן

את כרטיסי הטיסה לליסבון קניתי ממש בסמוך למועד הנסיעה. מאז הקטסטרופה של השביעי באוקטובר ובמהלך החודשים שאחרי, בוטלו לי מספר טיסות ואת האחרות ביטלתי בעצמי, הקושי הריגשי והנפשי גבר על אהבתי הגדולה לטוס. חצי שנה אחרי, כואבת את כאבם של של רבים שנפגעו אך מודה על הזכות שהשגרה שלי (באופן יחסי) המשיכה (טפו, טפו, חמסה, חמסה🪬🧿) הרגשתי שחייבת קצת אסקפיזם, ''לברוח'', להתנתק, וכך בחרתי יעד שארגיש בו בטוח בימים אלה וקניתי כרטיסי טיסה באל על, שהיא החברה היחידה שאפשר לסמוך על כך שתצא. הבחירה בפורטוגל התאימה לכל אלו וגם כיעד אותו סימנתי כבר לפני די הרבה שנים, לא רק בשל היותה יפהפייה ומיוחדת כי אם גם בשביל ההזדמנות עבורי לרענן את הפורטוגזית, שפה שלפני כשלושים שנים כשחייתי בברזיל הייתה צורך קיומי. בימים ההם כשמעטים מאוד מהמקומיים ידעו אנגלית, אי אפשר היה לעשות את הדברים הכי בסיסיים כמו לקנות לחם וחלב שלא לדבר על משהו מורכב יותר כמו ביקור בבנק או במרפאה. מצ''ב סיפור הטיול עם המווווון תמונות שיעזור לכם לתכנן את הטיול שלכם לפורטוגל, או אפילו להיות כאן ולהרגיש שם וקצת לברוח במחשבות לעולמות אחרים.

פעם שלישית בברלין! לראשונה בכיתה י''ב עיר מחולקת למזרח ומערב, פעם שניה עם אורי לפני יותר מעשור, עיר משתקמת לאחר נפילת החומה ונצבעת בגוונים חדשים ועכשיו רוני ואני עם חברות שלה ושלי. אז אייך אומרים? פעם שלישית גלידה?! וזו לא סתם גלידה, זו גלידה עם קצפת ודובדבן בקצה!!! כל ביקור עם אופי אחר ומראות שונים- כל הפרטים- בתוך הפוסט

בשונה מערי בירה אירופאיות אחרות, אתונה- בירת יוון אינה עיר אלגנטית וקלאסית, ברובה היא נראית אפילו די ״פשוטה ועממית״. אם תיסעו ברחובות הראשיים שלה סביר שתמצו אותה אחרי יום אחד, אז קחו נעליים נוחות ותתכוננו ל''מסע כומתה'' כי את הקסם והייחוד שלה תגלו דרך שיטוט בסמטאות הצבעוניות והמקסימות שמציגות אומנות רחוב מודרנית, גרפיטי, חנויות, בתי קפה, מסעדות וברים מעוצבים וסופר מגניבים שמתמזגים עם היסטוריה מרתקת בת אלפי שנים. ובלילה, עם החשכה, כשהאתרים ההיסטוריים ״הולכים לישון'' העיר מתעוררת לחיים והופכת לפסטיבל ים תיכוני צעיר של טברנות עם ארוחות מפנקות, נגני גיטרה ובוזוקי, כוסות של אוזו, ריקודים והרבה שמחה (יאמאס 🥂!).

שלושה חורפים חלפו מאז טסנו בפעם האחרונה לחופשת סקי, והנה סוף סוף אנחנו מצליחים להשיב את המסורת. קבענו מועד, צירפנו חברים והיידה למדרונות הלבנים של מאיירהופן (Mayrhofen), אחד מאתרי הסקי הגדולים ביותר באוסטריה הנמצא בעמק צילר (Zillertal) שבחבל טירול. חופשת סקי ב''בנייה'' עצמית, מאפשרת יותר גמישות, יותר ספונטניות ועולה פחות ופה תמצאו טיפים אייך עושים את זה.

הריביירה הצרפתית היא שם נרדף לחיים הטובים. הכל בה נוצץ ויוקרתי. למעשה לא צריך לחכות לכריסטמס כדי לראות אותה זוהרת. רכבי הפאר והיאכטות הגרנדיוזיות, השדרות הארוכות והמטופחות עם חנויות היוקרה, חופי הים היפהפיים עם מי התורכיז, האוכל המשובח ובתי המלון המפנקים מאפיינים אותה 365 ימים בשנה, להוסיף לכל אלה רחובות מקושטים, חלונות ראווה מעוצבים, עצי כריסטמס מוארים וכמה שווקים מנצנצים, עם ריח יין חם, גבינות מותכות וקרפ צרפתי, זה בונוס מבחינתי וכל שצריך הוא להסתובב, לספוג, לנשום, לטעום ולחיות את החלום. תוך 10 דקות אני עם שני כרטיסי טיסה ביד ואני כאן כדי לספר לכם למה כדאי להגיע לכאן גם בתקופה הזאת של השנה.

"אמא בא לי ספארי בקיץ!!!!" כזאת רונוש שלי. "בא לה", תמיד בא לה, הכל בא לה, אבל בעיקר בא לה חו"ל. בכל הזדמנות, נו מה? על עץ תפוחים לא גדלים שזיפים! "רעיון לא רע" אמרתי לה... "שונה מהיעדים שביקרנו עד היום וזה מצלצל לי טוב באוזן". "ואם אפשר גם חופים יפים ובטן גב", היא הוסיפה, על אף שיודעת שזה הכי לא אני. אבל... הבטחתי לבדוק את כל האפשרויות, ומאותו רגע הראש התחיל לעבוד... איזה ספארי כדאי? כמה ימים? באיזו מדינה? מה מזג האויר באוגוסט? וככל שקראתי, חקרתי ובדקתי, הכיוון התברר והיעד הוחלט- דרא"פ! מדינה עם מרחבים עצומים של טבע פראי, עיירות/ערים היסטוריות ציוריות, שילוב של תרבות אפריקאית ותרבות מערבית, תעשיית יין ברמה עולמית, קולינריה משובחת, חיים הרמוניים לצד בעלי חיים, שפע של אטרקציות וכמובן הפארק הלאומי הגדול ביותר באפריקה ומהגדולים בעולם - קרוגר, דומה בגודלו לגודל מדינת ישראל ומצויים בו כל "חמשת הגדולים" (אריות, נמרים, פילים, קרנפים ובפאלו) החיים באפריקה ובנוסף אליהם מאות מיני יונקים, עופות זוחלים ודגים. אה כן, כמובן- גם ים וחופים מדהימים! אבל לא בטן גב, בטח לא בעונה הזאת של השנה.

מעבדות לחירות: פסח הגיע, אנחנו כבר כמה ימים בחופש, או אם אדייק את המילים כבר כמה ימים לא קמים מוקדם לצאת לעבודה. מבחינתי חופש אמיתי זה לא להיות פה! אבל השנה בשונה משנים קודמות לא נערכתי מראש ולא רכשתי כרטיסים וככל שחלפו הימים המחירים נסקו אל על, אז מהרגע בו החלטתי שאני רוצה חופש אמיתי, התמדתי בעקביות תוך אופטימיות זעירה לבדוק באתרים ובאפליקציות של הרגע האחרון את מגוון האפשרויות. על סף ייאוש בשישי מאוד מאוד (מאוד) מאוחר, אחרי ליל הסדר, בדקתי שוב ומצאתי שמחירי הטיסות לונציה בראשון בבוקר ירדו בשליש! בזריזות חיפשתי מקום לינה פנוי (לא פשוט בכלל ברגע האחרון), אבל- התמזל מזלי, ו"חיכה" לנו חדר אחד במקום מעולה ובמחיר טוב, וכך בלחיצת כפתור הוזמנו במקביל הטיסות והמלון ובשירת מה נשתנה הלילה הזה נכנסתי למיטה. 24 שעות אחרי היינו על הרכבת בדרך לנתב''ג! חג חירות שמח!!!

כבר שנים אני חולמת על טיול זוגי בטוסקנה, אחד מחבלי ארץ המגף היפים והרומנטיים, המשלב בנופיו הפסטורליים ערים ועיירות קסומות עשירות בהיסטוריה, אדריכלות ואמנות, כבישים מתפתלים בין גבעות עגולות משובצות כרמי ענבים ומטעי זיתים ושבילים המובילים למסעדות עם קולינריה מקומית משובחת וליקבים עם מסורת ייצור יין מהעתיקות בעולם. והנה הגיעה ההזדמנות ואפשר להפוך את החלום למציאות.

בבודפשט הייתי עם אורי לפני כעשור בעונת האביב החמימה כשהכל נצבע בלבלוב ופריחה מחודשת. הפעם חזרתי לשם עם רוני בקור כשהעצים עומדים ערומים ובמקומם שווקי וקישוטי הכריסטמס צובעים את העיר, מפיצים אור, ומחממים את האווירה ואת הלב. אני מאוד אוהבת לטוס לחו''ל בתקופה הזו, אוהבת את הרחובות המקושטים, את השווקים, את חלונות הראווה, את ריח היין החם, הערמונים הקלויים והמאפים המקומיים העולה באוויר, אוהבת להסתובב ולהרגיש את החגיגיות והשמחה של המקומיים שמתכוננים לחג.

כל כך קרוב, כל כך זמין וכל כך מגוון, במרחק של כשעתיים טיסה מישראל שוכנת יוון- מדינה שיש לה כל כך הרבה מה להציע. מסלול עם נגיעות בחצי האי פיליון- מפרצים קסומים משובצים בכפרי דייגים קטנים, חבל זגורייה- הרים גבוהים, נחלים ומפלים, כפרים עם בתי אבן עתיקים וטברנות עם אוכל יווני נהדר, והדובדבן שבקצפת מטאורה - מנזרים אורתודוקסיים מהתקופה הביזנטית הבנויים על צוקים ונראים כתלויים בין שמיים לארץ. שילוב מנצח של נופים דרמטיים, אותנטיות, אוכל משובח ואווירה קסומה.

אני אוהבת לטייל. בארץ. בעולם. טיולי טבע טיולים אורבניים, אוהבת פריחה, מרחבים ושקט, אוהבת שווקים, מופעים ורעש, אוהבת 5 כוכבים, צימרים וקרוואנים, חופים, שלג, מדבר וים. אך בסוף בסוף, אוהבת את הבית. וכן, אני משוחדת. כאן נולדתי, כאן גדלתי, כאן נולדו לי ילדי. כאן המשפחה, החברים, הלב. משוחדת. אבל גם אובייקטיבית. זכרון יעקב שלי. מושבת הנדיב הידוע, הברון רוטשילד, נושקת ל 140 שנים של היסטוריה, אבל צעירה ויפה כמו נערה בת 18

כתבה במהדורת החדשות אשר הודיעה כי ryanair משיקים קו חדש לוינה במחיר התחלתי של 20 אירו לכיוון מייד הקפיצה אותי ומצאתי את עצמי מול האפליקציה והיומן שלי לבדוק זמינות ומחיר. זה היה לפני תשעה חודשים, ידעתי שאם בזמן הזה יכולים להווצר חיים חדשים בוודאי יכולים לקרות בלתמ"ים שעשויים לבטל את הנסיעה, אבל במחיר הזה, שווה לקחת סיכונים. תוך שעה הייתי עם זוג כרטיסי טיסה פלוס טרולי והושבה שאומנם עלו קצת יותר מ 20 אירו לכיוון, אבל פחות ממחיר הדלק והחניה ל/מ בנתבג.