צפון יוון: חצי האי פיליון, מטאורה, חבל זגורייה יולי 2021
- אסנת טל
- 20 במרץ
- זמן קריאה 11 דקות
עודכן: 28 במרץ
לטוס לחופשה ביוון החלטתי בספונטניות לפני כשבועיים, לאחר שבדקתי ומצאתי שיוון מדינה ירוקה השומרת על הנחיות קפדניות בכל הקשור לנגיף הקורונה, כמות המחוסנים גדלה וכמות התיירים עדיין מדוללת בשל המצב.
את כרטיסי הטיסה לסלוניקי רכשתי במחיר מצחיק של 130$ הלוך חזור כולל מזוודה 20 ק"ג. אני לא בן אדם של בטן גב, יותר מידי אנרגיה ויותר מידי קוצים בישבן, מאידך יש את מצב הרגל של רונוש שלי שחוגגת היום בדיוק חודש מאז עשתה ניתוח בברך.
לאחר שכלול הנסיבות בחרתי בצפון יוון, מסלול מגוון עם נגיעות בחצי האי פיליון - מפרצים קסומים משובצים בכפרי דייגים קטנים, חבל זגורייה- הרים גבוהים, נחלים ומפלים, כפרים עם בתי אבן עתיקים וטברנות עם אוכל יווני נהדר, והדובדבן שבקצפת מטאורה - מנזרים אורתודוקסיים מהתקופה הביזנטית הבנויים על צוקים ונראים כתלויים בין שמיים לארץ. שילוב מנצח של נופים דרמטיים, אותנטיות, אוכל משובח ואווירה קסומה עם קצת טיולים רגליים וקצת פעילויות.
כמה מילים כדי לעשות סדר (נכון ליולי 2021):
אני מחפשת את המחיר המשתלם ביותר במנוע חיפוש skyscanner
בתי מלון: מקומות הלינה מגוונים מאוד. ניתן למצוא מלונות קונבנציונאליים מודרניים עם חדרים איכותיים, בריכות, מסעדות וספא, ומצד שני ישנם גם אפשרויות לינה אחרות, פשוטות יותר, כמו בתי הארחה או דירות להשכרה, כך או כך המחירים מאוד זולים! אני נוהגת להזמין מאתר booking יתכן שמשלמת קצת דמי טיווח מהזמנה ישירה דרך אתר המלון, אבל יש לי ''אמאבא'' במידת הצורך (ובגל הביטולים של הקורונה גילתי כמה זה חשוב).
המטבע ביוון הוא אירו, אני נוהגת להזמין כסף מזומן ב fly money חברה טכנולוגית פיננסית המאפשרת הזמנת מט"ח מראש בנוחות מהבית באמצעות כרטיס האשראי ואיסוף רגע לפני הטיסה בדלפקי בנק הפועלים בנתב"ג, החברה מציעה שערים אטרקטיביים וללא עמלות המרה נוספות, אפשרות פריסה לתשלומים ושירות לקוחות 24/7 שזמין ללקוחות בכל שלב של ההזמנה. השירות מצוין ובשדה התעופה תהליך קבלת הכסף לוקח דקות בודדות. זה חוסך לי זמן וכאבי ראש ומבחינתי זה שווה הכל. הזמנת מט''ח אפשר לעשות כאן
השכרת רכב: אני תמיד מחפשת דרך מנוע החיפוש פאפם פאפם. את חברת ההשכרה אני בוחרת קודם כל לפי הציון שמקבלת (מעל 8) ובודקת שיש מספר מכובד של אנשים שדירגו אותה כדי לסמוך על אמינות הציון, את הרכב אני בוחרת בהתאם למספר הנוסעים. בד"כ מעדיפה דגם ידני שעשוי להגיע למחצית מחיר מאוטומטי. אני נוהגת לבחור בחברה שמאפשרת ביטול בחינם עד יום לפני ההשכרה. אחת הסיבות שאני משתמשת במנוע חיפוש הזה היא שהם משווים את ההצעות מהאתרים הבינלאומיים ומאתרים ישראליים בחיפוש אחד ומתחייבים למחיר הזול ביותר. יותר מזה... במידה וכבר הזמנתם רכב, תוכלו לשלוח להם את הצעת המחיר שקיבלתם והם יחפשו עבורכם מחיר זול יותר, אם ימצא תקבלו על כך מייל ותוכלו לבחור האם לבטל את ההזמנה המקורית ולהזמין מחדש במחיר הנמוך יותר.
את הצעת המחיר שקיבלתם אתם יכולים לשלוח ישירות למייל הזה- roim@paapmpaapm.com
או לאתר- https://paapmpaapm.com/?utm_source=affiliate&utm_campaign=roim
רשיון נהיגה: בחברת ההשכרה מסתפקים ברישיון נהיגה הישראלי, אבל ע''פ הוראות האיחוד האירופי אזרחים שאינם חברים באיחוד, חייבים לשאת איתם רישיון בינ"ל. (רישיון בינ"ל אפשר לעשות בכל אחד מהמקומות האלה)
תקשורת: אנחנו הגענו עם טלפון אחד בו חבילת גלישה שיאפשר לנו להפעיל gps מרגע קבלת הרכב, ובכוונה לקנות sim מקומי ליתר הטלפונים, מצאנו שבכל בית מלון ובכל טברנה ניתן להתחבר ל wi fi כך שבחרנו לוותר על הסים המקומי ולהנות קצת מהשקט. (אם בכל זאת רוצים להיות זמינים 24/7, חשוב לי לציין שכיום לאחר המון טיולים שבהם רכשתי סים מקומי, אני טסה עם eSIM של חברת Airalo המאפשרת להוריד ולהתקין חבילת גלישה דיגיטלית ביותר מ-200 מדינות/אזורים ולשמור על קשר בכל מקום בעולם מיד לאחר הנחיתה. העלויות נמוכות והשירות מצויין! (רק צריך לוודא שהמכשיר שלכם תומך eSIMׂׂׂ)תוכלו להזמין כאן ואם תכתבו קוד קופון ASNT7705 בהזמנה שלכם תקבלו 3 דולר הנחה.
ביטוח: את הביטוח אני עושה או ב''כלל סוכנות ביטוח'', יש להם שירות מצוין ונח, ביטוח של כלל תוכלו לעשות כאן , או ב''פספורט כארד'' שבד''כ הוא יקר יותר מכלל אבל היתרון הגדול שלו שהוא נותן חווית ביטוח חלקה ונטולת בירוקרטיה. מה זה אומר? שהכרטיס הנטען שלהם מאפשר לשלם באופן מידי עבור הוצאות רפואיות בחו”ל, ללא צורך בהוצאת כספים מהכיס וגם במקרה של איחור הגעת כבודה, אפשר להטעין את הכרטיס תוך דקות ב 150$ לטובת קניית בגדים וציוד נדרש עד שהכבודה מוחזרת ע"י חברת התעופה. ביטוח של פספורט כארד אפשר לעשות כאן
ליטר דלק 95 עולה בין 1.55 ל 1.7 אירו
הדרכים בצפון יוון מפותלות, לא מהירות (אלא אם עולים על אוטוסטרדה/כביש אגרה) וברובן ללא שוליים. הנופים מדהימים, סעו בזהירות ותהנו!
זהו, אפשר לארוז מזוודות וייאסו לדרך!
טיסת ערב ותוך שעתיים ורבע נוחתים בשדה התעופה של סלוניקי, מעבר גבולות מהיר, בדיקת מסמכי קורונה, קבלת מזוודות ויציאה לקבלת הרכב.
נציג של חברת השכרת הרכב מחכה לנו עם שלט ב meeting point ביציאה מהטרמינל ולוקח אותנו בשאטל למשרד שנמצא במרחק 10 דקות נסיעה מהשדה, שם עוברים במהירות על הפרטים ומקבלים את הרכב. השעה כבר 22:00 ואנחנו נוסעים לבית המלון שהזמנתי ב Peraia פרבר של סלוניקי הממוקם דרום מזרחית לעיר, במרחק 10 ק"מ משדה התעופה. המלון מקסים! מעוצב בטוב טעם עד הפרטים הקטנים, ממוקם על קו החוף בטיילת ארוכה מלאת טברנות. מרי בעלת המלון מקבלת אותנו עם חיוך גדול, מסבירה קצת על המקום, על הטופוגרפיה ומוסיפה שהגענו היישר לגל חום אבל לפחות החל מאתמול אין צורך בעטיית מסכות בחלל הפתוח. מזל?! לאחר קבלת החדרים אנחנו יורדים לטיילת שוקקת החיים, מתיישבים בטברנה עם זמרת יוונייה ונגן בוזוקי, למרות החום יש בריזה נעימה מהים ואנחנו מתחילים להנות מהחופשה היוונית שלנו.
בוקר יום ב'
ההזמנה שלנו לא כללה ארוחת בוקר, למעשה אין אפשרות במלון הזה להזמין ארוחת בוקר, יחד עם זאת בחדר יש מטבחון קטן, קומקום חשמלי, מצנם, כיכר לחם, חמאה, דבש, ריבות, קפה, חלב, שוקולדים מפוזרים בחדר ובקבוקי מים קרים, וגם לימונצ'לו ועוגיות home made סוכריות בטעם אוזו 🤢 כל זה כלול במחיר. השכמנו בשעה מאוחרת, אבל בדיוק בשעה שהטיילת מתעוררת לחיים, אחרי קפה במרפסת החדר עם נוף של כל רצועת החוף והעיר סלוניקי, ירדנו לאכול ארוחה מצוינת בטברנה של המלון הממוקמת כמובן על החוף.
ב 11:00 יצאנו לדרך לכיוון חצי האי פיליון, דרך של 3 שעות, רובה על כביש אגרה מהיר, עם תחנות תשלום בין המקטעים, העלויות עבור רכב פרטי נעות בין אירו אחד לארבעה תלוי באורך הקטע, מומלץ להצטייד בכסף קטן. הכביש מגיע עד volos היא העיר הגדולה של פיליון, ומשם מתחיל טיפוס בכביש צר ומפותל לכיוון בית המלון שנמצא בעיירה Portaria בו נשהה 2 לילות. בעוד אנחנו מטפסים במעלה ההר ה ways מנסה לקצר את הדרך ולשלוח אותנו דרך שבילי עזים שאפילו הפיז'ו 208 הקטנה שלנו מתקשה לעבור בהם. למזלנו עצרה אותנו אישה מקומית נחמדה שהמליצה לנו לא לעקב אחרי ה gps אלה להמשיך ולעלות את כל הדרך על הכביש הראשי ממש עד הפניה האחרונה שמובילה לבית המלון! מסתבר שאנחנו לא הראשונים שמתברברים וכנראה שלא האחרונים, אז אם גם אתם בדרך לשם שימו לב לזה...
המלון מהמם!!! נקי, מרווח, מעוצב, עם נוף משגע, ואיזו ארוחת בוקר!!!!! יש גם בונוס - חמאם וסאונה כלולים במחיר, וטיפולים בעלות מצחיקה ביחס למלונות ספא בארץ למי שבא להתפנק ויש לו זמן.
לפרטים על המלון לחץ כאן
הבחירה שלי במלון בפורטריה הייתה כדי להתמקם במקום טוב באמצע הדרך בין החופים המערביים והמזרחיים בהם נבקר ביומיים הקרובים. בדיעבד בחירה נכונה ומומלצת.
אחרי שהתמקמנו יצאנו לכיוון החופים המערביים של פיליון הממוקמים במפרץ פגאסטיקוס. ממי המפרץ צלולים שקטים ורגועים כמעט כל השנה ויש בהן שקיעות נוגות. התוכנית המקורית הייתה להדרים עד חורטו, אך מאחר והשעה הייתה כבר מאוחרת ועייפנו מהנסיעה הארוכה שהייתה לנו לכאן החלטנו לוותר ולעצור ב Kala nera, עיירה תיירותית עם רצועת חוף ארוכה, מסודרת, מלאת טברנות משני צידי הכביש, חלקן על קו החוף וחלקן צמודות לבתי מלון תחת עצי דולב ענקיים, וכביש צר מפריד ביניהן, כולן מעוצבות להפליא. יש גם גלידריות, קצת חנויות של מזכרות וסופרים. השעה הייתה 16:30 ואנחנו התמקמנו באחת הטברנות על החוף ומיד הזמנו ארוחת צהרים יוונית טיפוסית שכללה סלט וסופלאקי. בחוץ היו 37° ועד שהגיע האוכל טבלנו בים.
אחרי כשעה כשהבטן הייתה מלאה ואנחנו היינו רגועים המשכנו בדרכנו. הדרך שעוברת בין מטעי זיתים וחורש טבעי וברובה מקבילה לחופי הים היפים והשקטים פשוט מקסימה! גם בלי לרדת לטבול במי הים זו הנאה צרופה. ובכל זאת, מאחר ורוני שלנו חובבת ים מושבעת, הגענו ל Afissos וירדנו לרחוץ בחוף Kalifteri היפה, חוף ללא מיטות שיזוף, שמשיות וטברנות (ומשום כך רצוי להביא אתכם מגבת חוף) חוף שקט ויש בו מעט מאוד אנשים. לקראת 19:30 חזרנו והתמקמנו שוב עם כוס מילקשייק בקאלה נרה, כדי להנות מהשקיעה המדהימה ולאחריה חזרנו למלון עייפים אך מאוד מרוצים.
יום ג'
היום נוסעים לחופים המזרחיים שבשונה מהמערביים הם דרמטיים יותר ביופיים. בחופים אלה השמש זורחת בים ושוקעת מאחורי ההרים שגולשים ממש לתוך הים שמימיו צלולים וצבועים בצבעי טורקיז שלא היה מבייש חופים אקזוטיים בתאילנד. שלא כמו בחופים המערביים בהם הדרך עוברת ממש למרגלות החופים, בשל הטופוגרפיה ההררית הנסיעה מחוף לחוף נעשית בכבישים מאוד מפותלים וארוכים, אך אל דאגה הדרך היא חוויה בפני עצמה, כולה טובלת ביערות ירוקים ועוברת בין כפרים ועיירות יפות ובאופק נראה נוף הים הכחול והחופים היפהפיים.
כמות החופים גדולה והם ברובם שונים זה מזה כך בהייתי צריכה להחליט באילו מהם לבקר.
הבחירה הראשונה שלי הייתה בחוף אגיה סרנדה Agii Saranta אליו הדרך מפורטריה אורכת כשעה ורבע. כאשר יורדים אל החוף ומי הקריסטל הצלולים מבחינים בצידו הימני בצוק. המקומיים טוענים שהוא נראה כנזיר הטובל במים. החוף מחולק לכאורה לשלושה אזורים, בהם מספר טברנות קטנות, מיטות שיזוף ושמשיות השייכות לטברנה (בעלות כספית) וחניה מסודרת לרכבים. אנחנו בחרנו ללכת לחוף המרוחק יותר (הקרוב לסלע הנזיר) הליכה של מספר דקות בחוף שכולו חלוקי נחל קטנטנים וזו הייתה בחירה מושלמת, החוף יפה להפליא, מוסיקה שקטה ונעימה מתנגנת מהבר המקומי והמים צלולים, נקיים ובצבע כחול-טורקיז. את מספר המתרחצים אפשר היה לספור על שתי הידיים.
אחרי שעתיים בערך, המשכנו בדרכנו לעיירה הקטנה דמוחארי Ntamouchari, המוכרת בשל צילומי הסרט 'מאמא-מיה' שסצנות רבות ממנו צולמו בה. העיירה המקסימה והציורית יושבת על מפרצון עם מים בצבע טורקיז ויש בה כמה מסעדות מקסימות היושבות ממש על קו המים ומגישות מאכלי ים טריים שזה עתה נמשו מהים. חשוב לדעת, לא ניתן להיכנס לעיירה עם רכבים, את אלו משאירים בחנייה למעלה ויש ירידה/טיפוס קצרים אמנם אבל בשיפוע רציני.
החוף האחרון שביקרנו בו הוא חוף מילופוטאמוס Milopotamos שנבחר ע"י משרד התיירות היווני כאחד מ-10 החופים המרהיבים ביותר ביוון כולה. הנגישות אל החוף דורשת ירידה/עליה במדרגות תלולות. המפרצון גם הוא עם מי טורקיז והוא מוכר בעיקר בשל סלע אחד ענק ובו מעבר צר המחלק את המפרץ לשני חופים.
לקראת 18:00 התחלנו בדרכנו חזרה להרים. הדרך היפה ארכה כשעה וחצי עד Makrinitsa (העיירה השכנה לפורטריה בה אנו מתארחים). הנוף הנשקף ממקריניצה בעיקר בשעות השקיעה על מפרץ פגסטיקוס מרהיב והעיירה עצמה יפהפייה. הרחובות הראשיים שלה מרוצפים אבן מקומית, הארכיטקטורה מאופיינת בבניה של ימי הביניים, במרכז העיירה טרסה גדולה עם עצי דולב עצומים בגודלם, כנסיה, מזרקה וטברנה עם שולחנות וכיסאות, שכנראה בגלל הקורונה עומדים די מיותמים. יש מגוון גדול של חנויות המוכרות ריבות, תבלינים ומתוקים תוצרת של חקלאים ויצרנים מקומיים של פיליון וכן חנויות מזכרות לתיירים. מליצה לא לוותר על הביקור פה.
יום ד'
לאחר ארוחת בוקר מאוד מפנקת עוזבים את פורטרייה ונוסעים מזרחה למטאורה. הדרך אורכת שעתיים והיא משעממת למדי. אנחנו נוסעים ישירות לבית המלון שנמצא בפאתי הכפר Kastraki, הוא כפר קטן שנמצא למרגלות הצוקים. לידו הכפר Kalambaka, כפר גדול ותיירותי יותר בו אפשר למצוא מגוון גדול של בתי מלון, טברנות וחנויות.
המלון יפהפה עם לובי מדהים שמשקיף על בריכת השחייה ולנוף מהמם! זוהי שעת צוהריים, בחוץ 40° (גל חום, זוכרים?) והחדר עדיין לא מוכן, אנחנו מחליטים להשאיר את המזוודות בלובי וקופצים לברכה.
לפרטים על המלון לחץ כאן
המלון כמעט ריק מאנשים ואנחנו נהנים מהשקט, מהמים הקרירים ובעיקר מהנוף. כשהחדרים מוכנים אנחנו מארגנים בהם את הציוד ויוצאים לסיבוב מנזרים וצילומים. מטאורה הוא אחד המקומות המפורסמים ביותר ביוון והוא נחשב לאחד מפלאי תבל. סלעי בזלת ענקיים בגובה של מאות מטרים ועל ראשם (או לפחות על חלקם) מצוי מנזר. המקום מרהיב והנוף עוצר נשימה!!! הדרך העולה מהכפרים שלמרגלות הצוקים עוברת בכביש רחב ונח עם המון נקודות עצירה וליד כל מנזר חניה מסודרת. שעות הפתיחה של רוב המנזרים הם מ 10:00 עד 16:00, חלקם נפתחים/נסגרים שעה לפני/אחרי. אנחנו בוחרים להיכנס למנזר אחד, עיקר החוויה מבחינתנו היא הנוף. בהמלצת בעל המלון נכנסים למנזר הראשון, רוני ואני לבושות במכנס/שמלה קצר/ה ולכן מחויבות לקנות פיסת בד בעלות 4€ להסתיר את הברכיים. עושים סיבוב בחלק של המנזר שפתוח למבקרים ובמרפסת שמתצפתת מסביב. ממשיכים בכביש סובב מטאורה, עוצרים בכל נקודה ולא מפסיקים לצלם מכל זווית אפשרית. גם כאן כמו בימים הקודמים אנחנו כמעט לגמרי לבד, תענוג אמיתי!!!
מסיימים את הסיבוב בארוחת ערב מצוינת בטברנה בקלמבקה שכוללת מרק בקר, מוסקה, סלט יווני ושלל בשרים על האש. חוזרים למלון עייפים אך מרוצים. לסיבוב נוסף בבריכה ושריצה אל תוך השקיעה.
יום ה'
עוזבים את מטאורה ומצפינים לכפרי זגוריה, מגדירים ל WAZE עצירת ביניים בעיירת הסקי (או ליתר דיוק בכפר אלפיני) metsovo. הנוף אלפיני לחלוטין, ובתי העיירה הבנויים מאבן אפורה/חומה מקנים לעיירה חזות שונה לחלוטין ומאוד מיוחדת. בכניסה לעיירה חניית רכבים ומשם הסיור רגלי. בחודשי הקיץ (בימים שבשגרה) העיירה הזו נחשבת למתויירת ביותר, כמות התיירים הנכנסים אליה מידי יום גדולה מכמות התושבים. בשל הקורונה גם כאן מגרש החניה לא עמוס ובפרט חניית האוטובוסים עומדת מיותמת. למרות זאת באופן יחסי אנו פוגשים פה כמות גדולה של אנשים ביחס למה שפגשנו במקומות אחרים בטיול (עם דגש על באופן יחסי 🙃). במרכז העיירה שורה של חנויות המציעות גבינות מיוחדות לאזור, ריבות, תבלינים, וכן עבודות עץ ורקמה, הכל מהתעשייה המקומית.
במצובו יש מגוון רב של בתי מלון בהם אפשר לשהות וכן מסלולי טיולים רגליים ופעילויות באזור הן בחורף והן בקיץ. אם יש לכם זמן אפשר בכיף להעביר פה לילה ויום אחד לפחות. עבורנו זו רק הפסקה באמצע הדרך ואחרי שיטוט קצר ברחובות הכפר אנחנו יושבים ושותים קפה במרכז תחת עצי דולב גדולים שמצלים את כל האזור. לקראת צוהריים אנחנו ממשיכים לכיוון זגורייה- לגשרים של Kipoi. ה WAZE מציע שתי דרכים, מהירה ואיטית, הפער ביניהם כחצי שעה. בוחרים במהירה. בדמיון רואים אוטוסטרדה שאיתה הגענו לכאן אך בפועל נכנסים לכביש צפון יווני טיפוסי שמתפתל לו לאיטו בין ההרים. 50 קילומטר בשעה, לבד! אין רכב בנתיב שלנו ואין בנתיב ממול... נפלאות הן דרכי ה WAZE.
בתוכנית המקורית היינו אמורים לנסוע ממצובו לאיואנינה, להעביר בה את המשך היום (כולל לינה, כי כולם כותבים שיש בה וייב נהדר בלילה) ולעשות באותו ערב או בבוקר למחרת את בדיקת הקורונה שנדרשים לעשות לפני הטיסה ומשם להמשיך לזגוריה. אך תוכניות לחוד ומעשים לחוד, בהתכתבות עם מעבדת הבדיקות הסתבר שאין תורים ונקבע לנו תור לשישי בצהריים ובהתאם שיניתי את התוכניות. בכל מקרה, גם אם אתם לא מתכוונים לבקר באיואנינה ואתם בדרככם לזגוריה שווה לבדוק להכניס בוויז נקודת "עצירה" באיואנינה וממנה צפונה לכפרים ובכך להימנע מהכבישים האיטיים.
חבל זגוריה, בהרי פינדוס הוא אזור המתאפיין בהרים גבוהים טבולים ירוק, ביניהם שזורים 46 כפרים קטנים ועתיקים עם בתי אבן אפורים המכוסים בגגות ציפחה ומקושטים בגפנים מטפסות. במרכז כל כפר כנסייה קטנה ומספר טברנות והוא אחד האזורים הפחות מיושבים ביוון. נהר הוידומאטיס בצבעי המים הטורקיזיים והצלולים שלו והצמחייה העשירה הם הנוף המרכזי והייחודי.
הגענו ל Kipoi בשיא החום והתאכזבנו לראות שאין מים בנחלים תחת מרבית הגשרים. למעט אחד מהם שהיה באזור מוצל מאוד ונותרה בו זרימה קלה. תענוג. קריר וכיף. שכשכנו רגליים במים ונהנינו מהשלווה.
משם המשכנו ל Aristi בדרך צפון יוונית טיפוסית אבל משופרת, השעה הייתה 17:00, אמצע היום השמש עדיין באמצע השמיים ויש עוד המון זמן לטייל, החלטנו לנסוע לעיירה vikos לתצפית יפה על קניון ויקוס שספר השיאים של גינס זיכה אותו בתואר הקניון העמוק הצר ביותר בעולם.
לעת ערב נסענו ל Aristi להתמקם במלון בוטיק יפהפה. לצד המלון טברנה מומלצת zissis עם מאכלים מקומיים מצוינים ובעל בית חביב. ב 90% מהשולחנות ישבו ישראלים, פתחנו "שכונה" 😅.
בחזור התיישבנו על מרפסת המלון, רק אנחנו והצרצרים וחיכינו לשקיעה המאוחרת (לקראת 22:00).
לפרטים על המלון לחץ כאן
יום ו'
בבוקר נסענו ליואנינה. העיר ממוקמת על אגם גדול ומרשים, במרכזה ניצבת חומה עתיקה שהוקמה במאה השישית לספירה על ידי הביזנטיים ועל הטיילת שלה ניצבים עשרות בתי קפה וטברנות. חנייה יש בשפע (לפחות בימים אלה). אנחנו תופסים סירת אוטובוס שיוצאת כל חצי שעה מהטיילת לאי שבאגם ומסתובבים שעה ברחובות הקטנים והמטופחים בהן ניצבים חנויות שמוכרות מזכרות, תכשיטים, ליקרים ובקלאוות ממאפייה מקומית וכמובן מספר טברנות הממוקמות תחת גפנים או עצי דולב רחבים.
כשחזרנו לעיר, הסתובבנו קצת ברחובות, בסמטאות ועל הטיילת היפה ובצוהרי היום נסענו למעבדה בה הזמנתי מבעוד מועד את בדיקת הקורונה, הכל מאורגן בצורה מופתית ומתקתק כמו שעון, תוך 10 דקות אנחנו מסיימים את כל התהליך. עלות בדיקה 60€ לאדם, אל תשכחו להביא אתכם דרכונים או צילום שלהם.
ב 14:30 מתחילים דרכינו חזרה להרים. מצפינים שוב לזגוריה, מכוונים וויז ל pools of rogovo, בדרך עוצרים לצד הגשר המרשים מתחתיו זורם נהר הוידומאטיס, ממנו מתחיל שייט רפטינג, (שנבצר מאיתנו לעשות בגלל הרגל של רונוש). ואם בפעילויות אקסטרים עסקינן, אפשר לעשות גם קניוניג משפחתי ברמה שמתאימה גם לילדים בנהר הוידומאטיס.
גבי המים של רוגובו הוא מסלול הליכה מקסים בו מקבץ מעיינות, מפלונים וגבי מים הכולל כניסה למים בטמפ של 6-7°. לאמיצים שמגיעים עד הברכה האחרונה והמפל הקטן שנופל אליה המסלול ייקח כ 30 דקות לכל כיוון. אפשר להסתפק בביקור קצר הצופה על הברכות הראשונות ללא כניסה למים, אבל לאלו שמתכננים לעשות את המסלול כולו (מומלץ!) יש להצטייד בנעלי הליכה טובות למים, תיקים רצוי להשאיר במלון ואם יש אתכם בכל זאת ציוד שעשוי להתקלקל מומלץ לעטוף בניילון (גובה המים בגבים מגיע למטר ויותר ומפלונים קטנים זורמים מכל קיר) וכמובן להביא אתכם בגדי החלפה. המסלול מצוי ממש לצד הכביש בין הכפרים פפיגו למיקרו פפיגו, מפרצי חניה מצויים לצד הכביש.
כשסיימנו את המסלול ולאחר שישבנו להתייבש ולהתחמם ביקרנו בעיירות המקסימות Papingo ו Mikro Papigo , שוטטנו בסמטאות היפות ואכלנו ארוחה נהדרת בטברנה אל מול הנוף של הצוקים הענקיים. בערב חזרנו לאריסטי.
יום ש'
מתחילים את דרכנו חזרה לעבר סלוניקי לקראת הטיסה שלנו מחר. את הדרך החלטתי לפצל לקטעים, שעתיים וחצי עד Kastoria, עיירה יפה השוכנת על גדות אגם ואח''כ שעה וחצי נוספים עד Edessa אשר שוכנת בסמוך לגבול עם מקדוניה, ברחובותיה זורמים נחלים אשר מתנקזים כולם למפל אחד גדול. בדיעבד- מבחינתנו זו הייתה בחירה מוטעית. בקסטורייה לא היה לנו מספיק זמן לגלות את העיר, ואדסה נחמדה אבל למי שראה כל כך הרבה מפלים בעולם זו לא אטרקציה ששווה נסיעה ארוכה כל כך (ואם הגעתם עד כאן כדאי לשלב ביקור במעיינות לוטראקי פוזאר Loutraki Pozar), מבחינתנו היה עדיף לנסוע לסלוניקי ולהעביר שם את היום והלילה האחרונים.
יום א'
שעה וחצי נסיעה לסלוניקי, החזרת רכב, נסיעה לשדה התעופה וטיסה הביתה.
יוון היית טובה אלינו, עשית לנו חשק לעוד!!!! ולכם????
גילוי נאות- חלק מהלינקים שמופיעים בבלוג שייכים לתוכנית שיתופים, כלומר אני מקבלת עליהם עמלה קטנה מהזמנות שאתם עושים דרך הקישור. המחיר שאתם משלמים הוא אותו מחיר בלי קשר לתוכנית וזו הדרך שלי לממן את הבלוג. אז אשמח ואודה אם תפרגנו ותזמינו דרך הקישורים המופיעים בפוסטים.
Comments