אומבריה וטוסקנה (איטליה)

״לאן הפעם? שוב? לא ראית שם כבר הכל?"

אז בואו נשים את זה רגע בפרספקטיבה: טוסקנה לבדה היא כמעט בגודל של כל מדינת ישראל. אומבריה היא קצת יותר משליש ממנה. אפילו במדינת ישראל הקטנה שלנו, ב-55 שנות חיי לא הספקתי לראות הכל (מן הסתם). יש אינסוף סמטאות שלא נכנסתי, שבילים שלא צעדתי בהם, אטרקציות שלא ביקרתי וסיפורים מקומיים שטרם שמעתי.

וזו בדיוק הסיבה שאני חוזרת לכאן: ׳לחרוש' את אומבריה וטוסקנה. כי כמתכננת טיולים, הלב של העבודה שלי הוא לא רק "להכיר" את האזור, אלא לחיות אותו, להרגיש את הדופק המעודכן, למצוא את אותן פנינים שמתחבאות מתחת לרדאר, עוד מקומות לינה, עוד מסעדות, להיפגש עם נותני שירות שעובדת איתם, ולחזור עם סל מלא במידע טרי, מעניין, מעודכן ומועיל כדי להבטיח שהטיול הבא שלכם יהיה מבוסס על היכרות אמיתית.

אז הצטרפו אלי למסע, אני יוצאת לחרוש ואתם מוזמנים לקצור את הפירות.

(לסיפור טיול נוסף שלי בטוסקנה הכולל עיירות ואתרים נוספים לחצו כאן)

רגע לפני שנצא לדרך מצרֵפת מידע חשוב על חופשה באומבריה וטוסקנה ושלל המלצות וטיפים לייעול וחסכון. (כל הפרטים הכתובים נכונים לאפריל 26):

גילוי נאות: חלק מהקישורים בפוסט הם קישורי שותפים. אם תרכשו דרכם, ייתכן שאקבל עמלה קטנה ללא תוספת עלות מצדכם. תודה על התמיכה!

טיסות - לאן? מתי? עם מי?

לטיול באומבריה וטוסקנה הכי נח לנחות בפיומצ'ינו (רומא). בנסיעה של פחות משעתיים מגיעים לאומבריה ובכשלוש לטוסקנה. תדירות הטיסות גבוהה ומאפשרת גמישות מרבית.

חברות התעופה הטסות מישראל לרומא בשגרה הן: אל על, ישראייר, ארקיע, ITA Airways האיטלקית וחברת הלאו קוסט Wizz

כסף- איך אפשר להתנהל נכון, לשלם בחוכמה ואפילו לחסוך לא מעט.

המטבע באיטליה הוא אירו, ברוב המקומות אפשר לשלם באשראי.

אני משלמת כמעט תמיד ב LAYA ארנק דיגיטלי מבית אלטשולר-שחם שחוסך לי מאות שקלים בכל טיול בזכות זה שלוקח 0% עמלת המרת מט''ח. על LAYA תוכלו לקרוא בהרחבה כאן

למה כמעט ולא תמיד בLAYA? כי יש מקומות שמקבלים רק מזומן, מעט מאוד אומנם, ובכל זאת צריך שיהיה. אני מזמינה כאן ואוספת בבנק הפועלים בשדה התעופה (קניתי סה''כ 200 אירו וחזרתי עם עודף)

תקשורת ואינטרנט

אני משתמשת ב eSIM (כדי לוודא שהמכשיר שלכם תומך eSIMׂׂׂ לחץ כאן).

יש לא מעט חברות ואני ''נאמנה'' ל Airalo מסיבה פשוטה: מעבר לקלות שבתפעול, האיכות שלו והמחיר האטרקטיבי, מי שנרשם אליו מקבל קוד קופון. העברה של קוד הקופון לאדם אחר מקנה לו 3$ הנחה על הרכישה הראשונה וגם לכם. הכסף שתקבלו מכל אלה שתעבירו להם יישמר ב AirMoney שלכם לרכישות הבאות. במהלך השנים צברתי כסף בAirMoney שלי ועם זה אני ''משלמת'' על הסימים.

אז אם אתם לקוחות חדשים, קודם כל השתמשו בלינק הזה, כתבו קוד קופון ASNT7705 ותקבלו 3 דולר הנחה ממני.

ביטוח בריאות וכבודה

מחשבון ביטוח משווה מחירים בין חברות הביטוח המובילות בישראל וחוסך לא מעט כסף, בונוס לקוראי האתר: קד קופון 1007 שמקנה הנחה נוספת

איפה חונים, איך משלמים ומהו אזור ZTL?

מה זה בכלל ZTL? ראשי התיבות (Zona Traffico Limitato) מציינים "אזור תנועה מוגבל". אלו לרוב מרכזי ערים עתיקים או רחובות צפופים שהכניסה אליהם מותרת לתושבי האזור בלבד, לרכבי שירות או לבעלי היתר מיוחד. בכניסה לכל אזור כזה מוצבת מצלמה אוטומטית המתעדת את לוחית הרישוי. אם הרכב אינו מורשה, יופק קנס שיישלח אליכם דרך חברת ההשכרה תוך מספר חודשים (ועל ''איחור'' בתשלום הם יוסיפו עוד קנס).

איך מזהים את האזור? חפשו את התמרור: עיגול לבן עם מסגרת אדומה.

אם מופיע תחתיו ציור של רכב ספציפי (כמו אוטובוס, קרוואן או משאית),

האיסור חל רק עליו. אם אין ציור הכניסה אסורה לכל רכב פרטי.

איך משלמים על חניה בקלות?

אני ממליצה להתקין את אפליקציית EasyPark. היא פועלת ברוב ערי איטליה (גם בחניה ברחוב וגם בחלק מהחניונים המוסדרים) ומאפשרת לשלם ישירות מהנייד, להאריך את זמן החניה מרחוק במידת הצורך, לסיים את החניה כשחוזרים לרכב ולשלם רק על הזמן שחניתם בפועל.

לא חובבי אפליקציות?

דאגו שיהיו עליכם מטבעות או כרטיס אשראי פיזי למדחנים, שכן רבים מהם עדיין לא תומכים בתשלום ב-NFC (ארנק דיגיטלי בטלפון).

זהו... מוכנים? למקומות, היכון, טוס!

מעדכנת מראש שכמות התמונות עצומה, כי תמונה אחת שווה אלף מילים 😉

נחתנו בשעות אחה״צ המאוחרות והלכנו לאסוף את הרכב השכור.

כרגיל, לפני נסיעה אני מחפשת ב״פאפם פאפם״, מנוע ישראלי, משווה מחירים של חברות זרות ומקומיות. שני יתרונות ברורים שלו-

אחד- ברוב המקרים ההצעות שבו זולות מכל מנועי החיפוש האחרים,

והשני- אם זקוקים לייעוץ או עזרה, יש באתר צ׳אט עם סוכן (לא בוט) ובעברית. כמה קל ככה מועיל!

בפיומצינו (כמו בשדות תעופה רבים אחרים), יש חברות השכרה בתוך השדה ומחוצה לו.

לחברות שמחוץ לשדה יש שאטל שאוסף לשם את הלקוחות והם יהיו זולים יותר מהשכרה מחברות שהדלפקים שלהם נמצאים בתוך השדה.

בכל מקרה, צריך לקחת בחשבון שגם הגעה לדלפקי השכרת הרכבים שבתוך השדה נדרשת הליכה לא קצרה, של כ 10 דקות.

בגלל השעה, ומאחר ולקחתי את כל הגורמים בחשבון (כולל אפשרות של איחור בטיסה) לאחר שאספנו את הרכב, העדפתי לנסוע למלון שנמצא באמצע הדרך, ממש בסמוך לאוטוסטרדה, כ 40 דקות מפיומצ׳ינו ולצאת בבוקר למחרת ל 40 דקות נסיעה נוספות ליעד הראשון.

זו לא פעם ראשונה שלי כאן. אני מאוד אוהבת את המלון הזה, יש לו חדרים מרווחים, נקיים, ארוחת בוקר מצוינת ואם יש לכם עוד קצת כח אחרי היום הארוך הזה תוכלו אפילו לעשות ספורט בחדר כושר 😉.

פרטים נוספים על המלון

ואם בלינות עסקינו, בואו נדבר על זה רגע:

יש אנשים שאוהבים ״לנדוד״ ולישון כל יום במקום אחר, זה בעיקר חוסך זמן בדרכים, ומאפשר להתנסות ולחוות כמה סוגי לינות.

ויש את אלו שמעדיפים ״כוכב״, לעבור כמה שפחות, לא להתעסק עם אריזות כל בוקר, לא לחשוש מפריצה לרכב וגניבת מזוודות (אגב, אישית מעולם לא חוויתי והייתי המון פעמים באיטליה 🪬 אבל שמעתי שיש עניין כזה), אפשרות להנות מהפסיליטיז של המקום ואפשרות ״לשחק״ עם המסלול בהתאם למזג אויר.

אין נכון או לא נכון!!!! כל אחד ומה שנכון לו.

אני למדתי בטוסקנה ואומבריה שעבורי נכון לשלב בין שתי הגישות. בממוצע שניים-שלושה לילות בכל אזור ומשם לצאת לכוכב. מאפשר לי גם להכיר כמה שיותר מקומות לינה (חשוב בגלל העבודה) , גם לא לנסוע הלוך חזור באותם כבישים שוב ושוב ושוב וגם לתמרן עם מזג האויר (למשל אם קבעתי טיול בטבע ויורד גשם יזדמן לי להעביר אותו ליום/יומיים אחרי) ובעיקר להנות מטיול רגוע שכל כך מאפיין את האזור.

החלטתי לנסות כמה סוגים של לינות, החל מאגריטוריסמו כפריים ועד מלונות ספא אלגנטיים. כאלה שעולים כמה מאות שקלים ללילה וכאלה שעולים ''קצת'' יותר. אם תשאלו אותי מה אני מעדיפה? קשה לי לענות על זה, לכל אחד מהלינות את היתרונות והחסרונות שלו, ובכל מקרה התשובה שלי לא רלוונטית, כי אתם תחליטו בעצמכם מה טוב לכם.

שני לילות אורבייטו - Altarocca Wine Resort Adults Only

פרטים נוספים על המלון

שני לילות בטודי - Agriturismo La Torraccia

פרטים נוספים על המלון

שני לילות באסיזי - Giotto Country House & Spa

פרטים נוספים על המלון

המלצות ללינות נוספות מעולות בטוסקנה ובאומבריה

ההמלצות מבוססות על חוות דעת אישית מביקורים קודמים או על ביקורות של מטיילים שתכננתי עבורם את הטיול.

ועכשיו למסלול…

אומבריה (Umbria), המכונה לעיתים גם "הלב הירוק של איטליה", היא מחוז שמרגיש כמו מסע בזמן אל איטליה האותנטית והפראית יותר.

בניגוד לשכנותיה, היא המחוז היחיד בחצי האי שאין לו קו חוף או גבול בינלאומי.

הנוף שלה מגוון וכולל עמקים פוריים עם שדות חיטה וכרמי גפנים וזיתים, או הרים גבוהים, מכוסים יערות. באומבריה נמצאים כמה מהחלקים המרשימים של רכס הרי האפנינים, דבר שמוסיף עוד צבע לנופים המרהיבים.

היא האחות הקטנה של טוסקנה, כאמור בגודל, לא בגיל, כי יש שם עיירות לא בדיוק צעירות 😉 היא פחות מוכרת ומתויירת (ע״י ישראלים) והיא לא פחות יפה!

מזג האויר:

האקלים של אומבריה מושפע ישירות מאותו מבנה הררי וממיקומה המרכזי. בקיץ השמש חמה אך הגובה של העיירות התלויות מספק בריזה ובערבים בד״כ ממש נעים.

בחורף הטמפרטורות צונחות והשלג צובע את הנוף בלבן.

העיירות שביקרנו באומבריה:

אורבייטו (Orvieto)- עיר שנראית כאילו צמחה מתוך צוק הטופה עליו היא יושבת. מרשימה מרחוק, וגם מקרוב, מלמעלה וגם מלמטה.

תחנו את הרכב באחד משני החניונים: חניון Parcheggio Campo della Fiera ממנו עולים לעיר בשילוב של מעליות ומדרגות נעות שמביאים ממש למרכז.

או חניון תחנת הרכבת (Piazzale Matteotti) ממנו עולים בפוניקולר היסטורי אל לב העיר העתיקה (אנחנו חנינו כאן).

לכו ישר אל הקתדרלה העצומה והמרהיבה. ממש מולה תמצאו את מרכז המידע. קחו מפה ולכו בעקבות המסלול המסומן. בכל קרן רחוב תמצאו מפה קטנה ושילוט ברור לאן להמשיך. הסמטאות ציוריות והנוף מהחומות משגע.

טפסו לראש מגדל השעון Torre del Moro. מחצית מהדרך עולים במעלית ואח״כ ״רק״ 250 מדרגות… הכנה לכל העליות שמחכות לכם בכל העיירות באומבריה 😝, בכל מקרה המאמץ שבטיפוס ממש משתלם כשרואים את גגות הטרקוטה של העיר פרושים מתחת לרגליים על רקע העמק הירוק ומשם מקבלים פרספקטיבה על הגודל העצום של הכנסייה ביחס לעיירה הקטנה.

אחרי שראיתם את העיר מלמעלה, אל תוותרו על סיור מרתק באורבייטו התחתית רשת של מערות חצובות בסלע ששימשו את המקומיים עוד מהתקופה האטרוסקית ועל באר סן פטריציו (Pozzo di San Patrizio) פלא הנדסי מטורף של שני גרמי מדרגות לולייניים (אחד לירידה ואחד לעלייה) שלעולם לא נפגשים כ 250 מדרגות לעומק האדמה, והמבט מלמעלה למטה והפוך פשוט מהפנט. (שימו לב, כרטיסים קונים במשרד לפני השביל המוביל לבאר).

וככה נראית העיירה מהתצפית הזאת

.

מוזמנים לעקוב אחרי בפייסבוק ובאינסטגרם

בולסנה (Bolsena) היא "שתיים במחיר אחת", מצד אחד עיירת ימי ביניים קלאסית עם אבנים עתיקות ומצודה מרשימה, ומצד שני עיירת נופש תוססת על שפת האגם הגעשי הגדול באירופה.

את הרכב מחנים ב Parcheggio Bolsena ומתחילים בטיפוס בסמטאות הציוריות לכיוון ה-Rocca Monaldeschi המצודה היפהפייה שחולשת על העיר. אנחנו טיפסנו גם על המצודה, אבל לדעתי זה מיותר לגמרי. עלות הכניסה (6 אירו) ממש לא מצדיקה את החומה הקצרה מאוד שניתן לסייר עליה, וגם לא את המוזיאון הזעיר שבפנים.

מה עושים במקום? פשוט עומדים בנקודת התצפית שנמצאת ממש לא רחוק מהמצודה. תקבלו את אותו נוף מרהיב של הגגות האדומים על רקע האגם ובונוס גם המצודה תהיה חלק מהתמונה.

בתוך הסמטאות הקטנות והיפות תמצאו מטבח מקומי- אומברי. מגשי גבינות ונקניקים ופסטה עם כמהין טרי באווירה אינטימית, איטית ושלווה.

אחרי ש''חרשתם'' את העיירה העתיקה, התחילו לרדת לכיוון האגם. 10 דקות הליכה נינוחה והאווירה משתנה ב-180 מעלות. עוזבים את ימי הביניים ומגיעים לטיילת של האגם ופתאום הכל מרגיש קייצי וקליל. שורות של עצי דולב, חופים לרחצה, סירות דייגים ומסעדות דגים על קו המים.

והנוף???לא פחות יפה (ואולי יותר?!) מזה שנשקף ממעלה המצודה.

טודי (Todi) - אל טודי הגענו כשהשמש התחילה כבר לשקוע וגילינו עיירה אלגנטית, יפה ומוארת ואפילו חיה ותוססת ומלאה בחברה צעירים (כנראה בגלל הסופ״ש).

כמו בהרבה עיירות באומבריה, גם כאן החיבור בין החניונים לעיר העתיקה פשוט גאוני. תחנו את הרכב בחניון Porta Orvietana ומשם עלו למעלה במעלית גבוהה, שקופה ונוחה שתביא אתכם ישר אל לב העניינים ותחסוך לכם את הטיפוס התלול אל ראש הגבעה.

גם אם אין לכם הרבה זמן, טודי שווה עצירה ולו בשביל המסעדה הנהדרת Le Scalette- אליה כדאי להגיע בדיוק בשעה שהשמש צובעת את בתי האבן של העיר בגוון זהב עמוק כי ללא ספק מדובר באחת מנקודות התצפית היפות בעיירה.

נהנינו מאוכל אומברי משובח ויין מקומי כשהעמק כולו פרוש תחתינו והאור של השקיעה הופך את הנוף למהפנט.

אחרי הארוחה עלינו לכיכר המרכזית, שיש בה מבנים היסטוריים מוארים, טיילנו קצת בין הסמטאות היפות ושבנו למקום הלינה שלנו.

סנט'אנג'לו (Sant'Angelo): באומבריה יש כל כך הרבה עיירות ימי ביניים יפהפיות, אבל כדי שלא ימאס מהן היינו חייבים לגוון. אי שם בגבול בין אומבריה ולאציו נמצאת העיירה סנט'אנג'לו

שעד לפני כמה שנים היא הייתה עוד עיירה קטנה ומנומנמת שכמעט התרוקנה מיושביה, עד שהתושבים החליטו על פרויקט שיקום מרהיב והפכו אותה ל"כפר האגדות". אמנים מקומיים מילאו את קירות הבתים בציורי ענק של האגדות הכי אהובות. אז כל מה שצריך זה פשוט ללכת לאיבוד בסמטאות ובכל פינה תגלו קסם אחר בדמות, מרי פופינס, עמי ותמי, כיפה אדומה, מולאן או 101 כלבים דלמטיים....

כשתגיעו לציור המפורסם של עליסה בארץ הפלאות, תסתכלו טוב על השעון שמחזיק הארנב הלבן. השעה בו היא 11:27. למה? כי זהו התאריך שבו נחנך ציור הקיר הראשון בעיירה (ה-27 בנובמבר). הרגע שבו הזמן בקיפאון של העיירה עצר מלכת, והיא נולדה מחדש כעיירת אגדות.

בקיצור, עצירה קלילה, פוטוגנית בטירוף, מרגישה כמו לשוטט בתוך ספר ילדים ענק וצבעוני ושוברת שגרה בין עיירת אבן אחת לשנייה. ואי אפשר להפסיק לצלם!

---

לייעוץ/תכנון טיול בהתאמה אישית לטוסקנה לחץ כאן.

או התקשרו ל 054-4971694

מוזמנים לעקוב אחרי בפייסבוק ובאינסטגרם

---

צ'יביטה די בנורג'יו (Civita di Bagnoregio) - העיירה ״הנעלמת", יושבת על צוק של סלע רך שמתפורר לאיטו עם השנים. הגישה אליה היא רק דרך גשר הולכי רגל ארוך, צר ותלוי בגובה רב מה שהופך אותה לאחד האתרים הכי דרמטיים באיטליה.

בחרנו להגיע לצ'יביטה בדיוק בשעת השקיעה, וזו הייתה החלטה מעולה, לא רק שקבוצות התיירים והאוטובוסים הגדולים כבר עזבו את המקום והשקט חדר לסמטאות, אלה שהאור הזהוב של סוף היום צבע בצבע רך ועמוק את עמק הוואדיות שמסביב ובכתום ואדום את האבנים של בתי העיירה.

כדי להיכנס לעיירה צריך לשלם דמי כניסה (5 אירו), סוג של "מס שימור" למקום הייחודי. הגשר לצ'יביטה הוא עלייה לא קצרה (ותלולה לקראת הסוף) תבואו עם נעליים נוחות. ברגע שחוצים את הגשר ועוברים בשערי האבן העתיקים, מגלים עיירה קטנה ומטופחת להפליא, מלאה בעציצים פורחים, חתולים מנומנמים, מסעדות מצוינות וסמטאות צרות שמובילות לתצפיות נוף.

ספולטו (Spoleto) כשמתקרבים לספולטו, רואים כבר מרחוק את המבצר האדיר והאקוודוקט הענק שחולש על העמק שהם סימן ההיכר של העיר, וזו אחת התמונות המקסימות באומבריה.

את הרכב מחנים בחניון Posterna. הוא אמנם נראה מרוחק מאוד מהמרכז, אבל אל תתנו לזה להדאיג אתכם. גם כאן האיטלקים עשו נפלאות, ומהחניון יוצאת מערכת אינסופית של מסועים (מדרכות נעות) ומעליות תת-קרקעיות שמובילה אתכם בנחת ובנוחות ישר לתוך מרכז העיר העתיקה.

כשנכנסים לעיר, הקסם ממשיך ומתגלה בין הסמטאות. אחד הדברים המיוחדים בספולטו הוא הדרך שבה הבתים "מדברים" זה עם זה. כמעט בכל סמטה שפונים אליה רואים קשתות אבן עתיקות שמחברות בין המבנים משני צידי הרחוב והן נותנות לסמטאות מראה ייחודי ומלא אופי. מעבר ליופי הציורי, לקשתות האלה כמובן היה תפקיד היסטורי חשוב בחיזוק המבנים.

הכיכר המרכזית (Piazza del Mercato) היא הלב הפועם של העיר. מקום לעצור לכוס קפה או אפרטיבו ולספוג את האווירה.

מהכיכר ממשיכים אל הדואומו: כשיורדים במדרגות החומות הרחבות אל עבר הקתדרלה הבהירה, נחשפת אחת הרחבות היפות.

אל תוותרו על השביל הסובב את המבצר, מסלול הליכה פנורמי, מישורי וקליל, ספוט מושלם לתצפיות על האקוודוקט ועל כל הירוק של אומבריה שנפרש מתחתיו. אל תחמיצו את חוויית ההליכה עליו בגובה של 80 מטרים מעל התהום.

ג׳וביו (Gubbio) היא עיירה ששמרה על המראה המקורי שלה מימי הביניים. היא בנויה מאבני גיר בצבע חום אפרפר, מה שמעניק לה מראה דרמטי, אחיד ומאוד מיוחד.

חנייה- יש שתי אפשרויות מצוינות, תלוי מאיפה רוצים להתחיל:

חניון Piazza 40 Martiri מתאים למי שרוצה להתחיל מהחלק התחתון של העיר, לראות את האמפיתאטרון הרומי ולהתקדם לאט למעלה לכיוון הרכבלים.

חניון הרכבל (Parcheggio Funivia) פשוט הפוך… מתחילים מלמעלה ויורדים.

כך או כך העיירה קטנה והליכה מקצה לקצה של המרכז ההיסטורי לוקחת 20 דקות (בהליכה ישרה ורציפה).

מעליות ציבוריות: אם חניתם למטה ואתם רוצים להגיע לפיאצה גראנדה בלי להזיע, חפשו את המעליות הציבוריות שמחברות בין המפלסים של העיר.

ה-Piazza Grande של גוביו ממש לא שגרתית. היא בנויה כ"מרפסת" ענקית שתלויה מעל העיירה ויש ממנה תצפית פנורמית יפהפייה.

גוביו בנויה במפלסים, וצריך פשוט ללכת לאיבוד בסמטאות הצרות שעולות ויורדות בין בתי האבן.

אי אפשר לדבר על גוביו בלי האטרקציה המפורסמת ביותר שלה. רכבל סלים פתוח לבודדים/זוגות שנראה כמו כלובי ציפורים.

הרכבל מעפיל אל בזיליקת סנט אובלדו שבראש ההר. בתוך הבזיליקה עומדים באופן קבוע שלושת ה"נרות" - מבני עץ עצומים בגובה של כ-4 מטרים, שכל אחד מהם נושא פסל של קדוש אחר.

הנרות האלה הם הכוכבים של ה-Corsa dei Ceri, מרוץ שנערך בכל שנה ב-15 במאי, אחד האירועים העתיקים באיטליה, בו שלוש קבוצות רצות עם הנרות הכבדים האלה על הכתפיים לאורך כל הסמטאות התלולות של העיר ועד למעלה לבזיליקה. אם אתם מגיעים בתאריך הזה, העיר משנה פניה, היא עמוסה באלפי אנשים, מוזיקה ואנרגיות מטורפות, חוויה יוצאת דופן אבל כזו שדורשת היערכות לבלגן וחניה כמעט בלתי אפשרית.

לצד הבזיליקה למעלה יש בית קפה שממש כדאי לשבת בו. אין כמו ליהנות מקפה איטלקי מול נוף העיירה והעמקים שלמרגלותיה.

מוזמנים לעקוב אחרי בפייסבוק ובאינסטגרם

פרוג'ה (Perugia) עיר הבירה של אומבריה, היא מרכז התרבות, התיירות, הכלכלה והלב הפועם של המחוז. היא שונה מאוד מהעיירות הקטנות שביקרנו בהן עד עכשיו. היא גדולה, אנרגטית ומשלבת היסטוריה אטרוסקית עתיקה עם אווירה סטודנטיאלית תוססת.

את הרכב חונים בחניון Piazza Partigiani. משם יוצאת סדרה של מדרגות נעות ארוכות. המדרגות הנעות עוברות בתוך ה-Rocca Paolina, מבצר עתיק שהפך למעין "עיר תחתית". רחובות מקוריים מימי הביניים, עם תקרות אבן מקושתות, שפעם היו מעל פני השטח והיום הם מתחת לעיר המודרנית. כניסה מרשימה וקצת מסתורית שלא דומה לשום דבר אחר.

המדרגות הנעות ״פולטות״ את התיירים ישר לתוך ה-Corso Vannucci, המדרחוב הראשי והמרשים של העיר.

אפשר גם להחנות את הרכב בחניון הגדול והחינמי ב-Pian di Massiano. משם עולים על ה"מינימטרו"- רכבת קטנה, אוטומטית ואדומה שנראית כמו קרון עתידני. היא נוסעת על מסילה מעל העיר, עוברת בין הבתים ומציעה נוף מרהיב עד שהיא "צוללת" לתוך ההר ומביאה היישר למרכז העתיק. חוויה מקסימה, במיוחד לילדים!

בקצה המדרחוב מגיעים לכיכר המרכזית (Piazza IV Novembre), עם המזרקה היפה Fontana Maggiore ומשם כמו בכל אתר אחר צריך פשוט לשוטט בין הרחובות והסמטאות.

גם בפירוג'יה באר עתיקה, אבל אין להשוות אותה לזו שבאורבייטו, ואם לאמר את האמת, הכניסה אליה הייתה מאכזבת.

אל תשכחו שפרוג'ה היא הבית של שוקולד ה-Baci. ממש לאחרונה נפתח במרכז העיר, בתוך השוק המקורה הישן, מוזיאון שוקולד אינטראקטיבי וריחני במיוחד. במסע החווייתי הזה עוברים בין פסלי שוקולד ענקיים ומעבדת שוקולטיירים פעילה, משתתפים בסדנאות הכנה עצמית וכמובן טועמים מהשוקולד. הרפתקה מומלצת שמפעילה את כל החושים.

שעות פתיחה: כל הימים: 10:00 – 19:00, ימי שבת: 10:00 – 20:00

רכישת כרטיסי כניסה למוזיאון השוקולד

אם לא נכנסתם אל המוזיאון, לצידו יש חנות שוקולד בוטיקית The Chocolate Bar, מהמרפת שלה נשקף נוף משגע של כל בתי העיר הפרושים ברקע, ובאופק אפשר לראות את אסיזי ואת פסגות האפנינים המושלגות. ואל תעזבו בלי טעימה של שוקולטה חמה וסמיכה (וגם קפה ועוד קצת שוקולדים 😋).

רסילייה (Rasiglia) היא ללא ספק אחת ההפתעות המתוקות באומבריה. היא מכונה "ונציה של אומבריה", ולא בגלל הגונדולות, אלא בגלל המים שפשוט זורמים בכל מקום, מתחת לבתים, לצד הסמטאות ובתוך תעלות קטנות שיוצרות פסקול מרגיע של פכפוך בלתי פוסק.

בעבר המים האלו הניעו טחנות קמח ומכונות לאריגת בדים, והיום הם פשוט הופכים את המקום לפנינה פוטוגנית ומרגיעה.

הכפר ממש ממש קטנטן, ומספיק לשריין לו שעה של סיור בין תחנות המים (שעדין פעילות), גשרוני עץ, ברכות צלולות ומפלים שזורמים בין בתי האבן שקפאו בזמן.

ספלו (Spello) עיר הפרחים היא ללא ספק אחת העיירות הפוטוגניות ומסבירות הפנים באיטליה. אם בערים אחרות האבן היא השחקן הראשי, בספלו האבן היא רק הרקע לחגיגה של צבעים!

המקומיים לוקחים כאן את מלאכת הגינון כפרויקט חיים, בכל סמטה, על כל מדרגה ובכל מרפסת יש עציצים.

שיא הצבעוניות של העיירה מגיע בפסטיבל הפרחים Infiorate המתקיים מידי שנה בתחילת חודש יוני, בו יוצרים שטיחי ענק מרהיבים העשויים אך ורק מעלי כותרת של פרחים לאורך רחובות העיר. אלו מראות מטריפים, אבל חשוב לדעת שיש עומס רב של תיירים ואם מעוניינים להיות שם כדאי להזמין לילה במלון בתוך העיירה הרבההה זמן מראש! זה הלו''ז של הפעילות: שבת אחה"צ: האמנים יוצאים לרחובות, משרטטים את הציורים ומתחילים למיין את עלי הכותרת. הלילה שבין שבת לראשון: שיא האקשן עובדים ברצף לאורך כל הלילה וביום ראשון בבוקר (בסביבות 07:00) הזמן המושלם לבקר! השטיחים מוכנים ובשיא תפארתם.

---

לייעוץ/תכנון טיול בהתאמה אישית לטוסקנה לחץ כאן.

או התקשרו ל 054-4971694

מוזמנים לעקוב אחרי בפייסבוק ובאינסטגרם

---

אסיזי (Assisi). כשמתקרבים לאסיזי, אי אפשר שלא להתפעל מהמראה שלה. שורות של מבני אבן בהירים שנראים כאילו הם צומחים מתוך צלע ההר. זוהי עיר גדולה, מרשימה ומטופחת, שיש בה שילוב בין עוצמה ארכיטקטונית, שלווה רוחנית וכמות בלתי סבירה של תיירים!

אסיזי היא אחד מהמקומות הקדושים ביותר לנוצרים קתולים (מקום הולדתו של סן פרנציסקוס) ומושכת אליה כ 8 מיליון תיירים וצליינים מדי שנה. מי שרוצה ליהנות ממיעוט תיירים ושקט צריך להגיע לכאן באמצע שבוע וממש מוקדם.

מסביב לעיר יש מספר חניונים, אנחנו חנינו ב Piazza Porta Nuova שממוקם בצד המזרחי של העיר. הוא נח מאחר ויש בו מדרגות נעות שמעלות ישירות עד לשער הכניסה של העיר. (גם אם הן במקרה לא עובדות (כמו במקרה שלנו) הטיפוס במדרגות רגילות לא רב), משם הדרך למרכז ולבזיליקת סנטה קיארה קצרה ונוחה.

חשוב לקחת בחשבון שמדובר בעיר תלולה, עם לא מעט עליות וירידות, חלקן חדות למדי ואין מנוס אלה "לחרוש" אותה ברגל.

למרות הכמות האדירה של התיירים, הסמטאות שלה מטופחת להפליא, מלאות בדגלים צבעוניים, המון חנויות מזכרות, מסעדות (תיירותית...אמרנו) ובכל פינה נפתח נוף חדש לכיוון עמק אומבריה הירוק. היא בנויה מאבן מקומית לבנה שמעניקה לה מראה יחודי ו''יוקרתי''. גולת הכותרת של אסיזי היא כמובן בזיליקת סן פרציסקוס הממוקמת ב piazza inferiore di San fransesco היפהפייה והמרשימה.

מפלי מרמורה (Cascata delle Marmore): אי אפשר לעזוב את אומבריה בלי ביקור במפלים המלאכותיים הגבוהים ביותר באירופה. העוצמה של המים הנופלים מגובה של 165 מטרים (במספר מדרגות) היא משהו שחייבים לראות ולשמוע.

המפלים משמשים לייצור חשמל, ופתיחת הסכר מתוזמנת למועדים מסוימים מאוד. חובה לבדוק את לוח הזמנים המדויק לכל חודש באתר הרשמי.

כדאי להגיע רבע שעה לפני שעת הפתיחה. כך תוכלו לשמוע את הצפירה המתריעה על פתיחת הסכר ולראות במו עיניכם איך זרזיף מים הופך תוך דקות ספורות לזרימה עוצמתית שמתיזה מים לכל עבר.

באתר יש שני חניונים תחתון ועליון המפלס התחתון מומלץ למשפחות ולמי שרוצה מסלולים מישוריים וקלים מול עוצמת המים. המפלס העליון למי שמעוניין לראות מקרוב את כל ה''מדרגות'' של המפל, אבל קחו בחשבון שיש ירידה (וכמובן בחזור עליה מאתגרת).

במרמורה יש מספר מסלולים ברמות קושי שונות: מסלול 1 (קשה ותלול) מחבר בין המפלס התחתון לעליון. מדובר כאמור בעלייה (או ירידה) של כ-30 דקות עם המון מדרגות מיועד למי שרוצה אתגר ומאמץ. (בשיא העונה יש שאטל שניתן להיעזר בו).

מסלול 2 ו-3 (קלילים): מסלולים קצרים, מישוריים ונוחים מאוד שנמצאים בחלק התחתון. הם מובילים ממש קרוב למים דרך גשרי עץ ומתאימים למשפחות עם ילדים.

בחלק מהמסלולים נרטבים מרסיסי המים וכדאי להביא שכמיות (אפשר לקנות ב 1 אירו במשרד הכרטיסים).

לפני פתיחת הסכר:

אחרי:

מוזמנים לעקוב אחרי בפייסבוק ובאינסטגרם

מאומבריה עברנו לוואל דה אורצ׳ה, העמק הדרומי של טוסקנה.

ישנו 2 לילות בחווה המדהימה Cugusi (לצד החנות של הפיקניק עליו אפרט בהמשך)

פרטים נוספים על המלון

המלצות ללינות מעולות נוספות בטוסקנה ובאומבריה

ההמלצות מבוססות על חוות דעת אישית מביקורים קודמים או על ביקורות של מטיילים שתכננתי עבורם את הטיול.

עמק אורצ׳ה המופלא הוא יצירת אמנות של הטבע. נסענו בכבישים המתפתלים, אלה שהם עצמם חלק מהחוויה, בין גבעות עגלגלות שנראות כמו גלי ים בירוק על כל גוויניו. בכל פינה נגלה נוף חדש עם שדרות ברושים המובילות לחוות אבן עתיקות, יקבים משפחתיים ונופים אינסופיים. כל מטר בכבישים הללו הוא פשוט גלויה טוסקנית מרהיבה.

אחת הנקודות האייקוניות ביותר במסלול היא התצפית Crete Senesi Vista. מקום מושלם לצילומים שתופס בדיוק את הקסם של האזור. התמונות שצילמנו שם בשקיעה מזקקות את כל הרגעים והנופים של הטיול המדהים הזה לכדי תמונות שהן גלויה של ממש (וכשבאים לעבוד אז אין ברירה, מגיעים באור וגם בשקיעה).

---

לייעוץ/תכנון טיול בהתאמה אישית לטוסקנה לחץ כאן.

או התקשרו ל 054-4971694

מוזמנים לעקוב אחרי בפייסבוק ובאינסטגרם

---

בבאני סן פיליפו Bagni San Filippo מעיינות חמים טבעיים חבויים בתוך היער. המים העשירים בסידן וגופרית, יצרו עם השנים נטיפי גיר לבנים ומרשימים שנראים מהצד כמו הר מושלג בלב היער הירוק. מהסלע העצום יוצאת נביעת מים בטמפרטורה גבוהה מ 40 מעלות, וזורמת בצבע טורקיז חלבי לתוך בריכות קטנות שמתמלאות ומשמשות כאמבט ספא טבעי. ככל שיורדים במורד הזרם כך יורדת טמפרטורת המים.

חונים בכפר בשולי הדרך (סימון כחול בתשלום, לבן בחינם) משלמים במדחנים (במטבעות, כרטיס אשראי (שימו לב שאין NFC כל שלא ניתן לשלם בארנק דיגיטלי בטלפון) אפשר גם באפליקציית easy park.

יורדים בשביל לתוך היער (כ-5 דקות הליכה) בפיצול פונים שמאלה.

תבואו לבושים בבגדי ים, אין מקום להחליף בגדים. אל תביאו אתכם דברים יקרים או דרכונים, התיקים פשוט מונחים על האדמה לצד שאר המבקרים. תביאו מגבות ואם יש לכם נעליים שאפשר ללכת איתם במים (לא קבקבים) כך יהיה לכם נח גם ללכת עד הסלע וגם לטפס עליו. ככל שתקדימו לבוא כך יהיו פחות אנשים.

באניו וינוני (Bagno Vignoni) הוא כפר קטנטן ועתיק שגולת הכותרת של שלו היא הכיכר המרכזית. בריכה מלבנית ענקית מהמאה ה-16 מלאה במים תרמיים חמים שנובעים מהאדמה

חשוב לדעת שהכניסה למים בבריכה המרכזית אסורה.

מסביב לכיכר יש סה״כ ארבעה רחובות בהם בתי מלון וספא מעולים שכדאי להתארח בהם.

על זה אני ממליצה באופן אישי- Bed and Breakfast Orto delle Terme Bagno Vignoni הוא מצוין ובמחיר הוגן.

גם על זה שנמצא במרחק 5 דקות נסיעה - Agriturismo San Marcello

אם אתם מחפשים פינוק יוקרתי ברמה גבוהה, מלון Adler המפורסם נמצא כאן ומציע שלל בריכות תרמיות, טיפולים ופינוקים ברמה בינלאומית.

גם אם לא נשארתם לישון, כדאי מאוד לעצור לארוחה טובה באחת המסעדות המצוינות המקיפות את ה"בריכה" כשנוסעים מבאני סן פיליפו צפונה.

אם לא הדרמתם עד באני סן פיליפו ותרצו בכל זאת לחוות את מי הגופרית התרמיים, תוכלו לצעוד מהעיירה ל-Parco dei Mulini שנמצא ממש בקצה הכפר. שם המים זורמים מהכיכר במורד הגבעה לתוך בריכות קטנטנות טבעיות פתוחות תחת כיפת השמיים. (מיני סן פיליפו 😉)

לחניה סעו בעקבות השילוט, העיירה כל כך קטנה כך שאי אפשר להתבלבל.

חמש דקות בלבד מהעיר מונטפולצ'אנו (וכרבע שעה מפיאנצה), שוכנת מחלבת הכבשים Caseificio Cugusi. זה לא רק מקום לקנות בו גבינות, אלא חוויה קולינרית שהיא "חובה" לכל מי שמבקר באזור. כאן הופכים ״נשנוש״ לפיקניק מושלם מול אחד הנופים היפים בטוסקנה.

איך זה עובד?

ראשית מזמינים מקום מראש. אל תבנו על המזל, זהו מוקד עלייה לרגל, במיוחד בסופי שבוע ובעונה ה״חמה״. מזמינים בקלות דרך האתר שלהם (המקום פעיל רק בין אפריל לאוקטובר).

נכנסים לחנות של המחלבה ומרכיבים בעצמכם את הסל. בוחרים ממגוון הגבינות המשובחות שלהם (עם כמהין, מיושנות בחביות, עם פלפל שחור ועוד...), מוסיפים נקניקים מקומיים, לחם טרי, ריבות, דבש וכמובן בקבוק יין משובח. הצוות אורז לכם הכל בתוך סל פיקניק מקסים מצייד אתכם בקרש חיתוך וסכין ויוצאים עם הסל אל המדשאות או לשולחנות הפיקניק הפזורים בחוץ. הנוף שנפתח ממול הוא הגלויה הטוסקנית במיטבה: גבעות ירוקות, כרמי ענבים כשבאופק נשקפת העיר מונטפולצ'אנו והכנסייה המפורסמת שלה.

מוזמנים לעקוב אחרי בפייסבוק ובאינסטגרם

בנוסף, הלכתי לבקר את ג'וליה, המנהלת של הווילה הכי מדהימה באזור. זו וילה שמתאימה לאירוח של משפחה מורחבת, כמה זוגות חברים או כמה משפחות שמטיילות יחד. היא שייכת לישראלי, ולכן ההרגשה שם היא הכי טובה שיש. היא ממוקמת בתוך עיירה עתיקה ומקסימה, ויש לה גינה עצומה ומטופחת עם שתי בריכות שחייה ונופים עוצרי נשימה של העמק. אם אתם מתכננים חופשה בקבוצה גדולה ומעוניינים בפרטים – מוזמנים לכתוב לי בפרטי.

ביום האחרון, בדרך דרומה לפיומצינו, נפרדים מהגבעות הרכות של ואל ד'אורצ'ה ועוברים לנוף דרמטי ופראי של עיירות הטוף שבאזור המארמה (Maremma).

פיטיליאנו (Pitigliano). הדבר הראשון שתופס את העין כשמתקרבים לפיטיליאנו הוא המראה הדרמטי שלה. העיר בנויה על מצוק טוף אדיר, ובתיה חצובים ובנויים מאותו סלע בדיוק כך שקו התפר בין המצוק לבתים כמעט ונעלם וזה נראה כאילו העיר פשוט צמחה מתוך ההר.

חנייה - לאורך רחוב Via San Michele בסימון כחול או בהמשך הרחוב בחניון Piazza del Mercato ומשם צועדים כמה דקות ברגל עד לכניסה לעיר. גם כאן משלמים במדחנים או באפליקציה.

בניגוד לעיירות המלוטשות וה"מצוחצחות" של מרכז טוסקנה, פיטיליאנו היא עיר מחוספסת. היופי שלה טמון באותנטיות. מבוך של סמטאות צרות, גרמי מדרגות חבויים, בתי אבן עתיקים ותחושה שהזמן פשוט עמד מלכת. היא לא מנסה ''להתייפייף'' וזה בדיוק מה שהופך אותה לכל כך מיוחדת.

פיטיליאנו זכתה לכינוי "ירושלים הקטנה" בזכות קהילה יהודית משגשגת שמצאה בה מקלט החל מהמאה ה-16. מומלץ מאוד לבקר בשרידי הרובע היהודי, לעבור בין החדרים החצובים בסלע ששימשו כמקווה, מאפיית מצות ויקב כשר וכמובן להיכנס לבית הכנסת ששוקם בצורה מופלאה ומספר את סיפורה של הקהילה שחיה כאן בהרמוניה עם המקומיים.

רבע שעה מפיטיליאנו נמצאת סובאנה (Sovana), עיירת אומנים הבנויה מלבני טוף זהובות ורחובותיה מרוצפים בלבנים אדומות שהונחו שם לפני מאות שנים. העיירה קטנטנה ושקטה מאוד, ותמצאו בה גלריות של אומנות מקומית, מסעדות ובקצה הכפר את הקתדרלה העתיקה. חמש דקות נסיעה משם נמצאות מערות הקבורה האטרוסקיות (Parco Archeologico Città del Tufo), החצובות כולן בתוך סלע הטוף.

סוראנו (Sorano) היא האחרונה והמרשימה לא פחות במשולש עיירות הטוף. כבר בדרך אליה המראה עוצמתי ומרשים במיוחד כשהכבישים המתפתלים אליה חצובים בתוך סלעי ענק.

חניה יש ממש בכניסה ב piazza del municipal (אותה שיטת תשלום כמו בקודמות).

שיטוט בעיירה שנראית כמו מבוך של בתי אבן, מרגישה כמו חזרה בזמן למקום פראי ואותנטי. במהלך הסיור הופתענו לגלות שגם כאן, כמו בפיטיליאנו השכנה, הייתה קהילה יהודית. מצאנו שלטים שמזכירים בית כנסת קטן ו"גטו היהודי" בין הסמטאות הצרות. כדאי מאוד להגיע לנקודת התצפית ב-Masso Leopoldino שממנה נפתח נוף פנורמי מרהיב על כל העיירה והערוץ הירוק שמקיף אותה. סוראנו היא ללא ספק נקודת סיום עוצמתית לסיור באזור המיוחד הזה.

לילה אחרון ישנו במלון דירות בפיומצינו מאחר והיינו צריכים להגיע מוקדם בבוקר לשדה התעופה.

פרטים נוספים על המלון

(לסיפור טיול נוסף שלי בטוסקנה הכולל עיירות ואתרים אחרים לחצו כאן)

מוזמנים להגיב, לשאול שאלות, להתייעץ. אני פה לעזור לכם לבנות את טיול החלומות שלכם.

ועד הטיול הבא... אם גם אתם רוצים לראות משם – הרשמו לאתר והמשיכו לעקוב אחרי גם בפייסבוק ובאינסטגרם

גילוי נאות - חלק מהלינקים שמופיעים בבלוג שייכים לתוכנית שיתופים, כלומר אני מקבלת עליהם עמלה קטנה מהזמנות שאתם עושים דרך הקישור. המחיר שאתם משלמים הוא אותו מחיר בלי קשר לתוכנית וזו הדרך שלי לממן את הבלוג. אז אשמח ואודה אם תפרגנו ותזמינו דרך הקישורים המופיעים בפוסטים.

אתר "דברים שרואים משם, בלוג טיולים, אסנת טל" www.roimisham.co.il (להלן: "האתר") מכבד את פרטיות המשתמשים ופועל בהתאם לדין הישראלי בנושא הגנת הפרטיות. מטרת מדיניות זו היא להסביר כיצד אנו אוספים, משתמשים, שומרים ומגנים על מידע אישי. האתר מנוהל על ידי אסנת טל ע.מ 028510733 הפועלת בישראל ומציעה שירותי תכנון וייעוץ טיולים בהתאמה אישית.

מדיניות הפרטיות