שבוע בפורטוגל אפריל 24

חצי שנה לאחר שהאסון של השביעי באוקטובר הכה בנו, הרגשתי לראשונה געגוע לחופש. במהלך החודשים הללו, בוטלו לי מספר טיסות ואת האחרות ביטלתי בעצמי, הקושי הריגשי והנפשי גבר על אהבתי הגדולה לטוס. 

שני קווים הנחו אותי בבחירת הייעד, אחד מקום שאחוש בו בטוח בימים אלה, והשני- יעד אליו טסה אל על, שהיא חברת התעופה היחידה שאפשר לסמוך עליה כרגע שלא תבטל.

פורטוגל, לא רק שתאמה לכל דרישותיי כרגע, אלה שסומנה כבר ב wish list שלי לפני די הרבה שנים, גם בשל היותה יפהפייה ומיוחדת אבל גם בשל ההזדמנות לרענן את הפורטוגזית שלמדתי לפני כשלושים שנים כשחייתי בברזיל.
אז הנה כמה מילים חשובות בשפה הפורטוגזית שיעזרו לכם לקבל שירות בחיוך 😊:
בוקר טוב – Bom dia, צהרים טובים – Boa tarde, לילה טוב – Boa noite,
תודה – גברים אומרים Obrigado ונשים אומרות Obrigada, בבקשה (כתשובה לתודה)- de nada, בבקשה ממך- por favor, סליחה - Desculpe, סלח לי - com licença.

פורטוגל, שבמשך מאות שנים נחשבה לקצה העולם, שוכנת בחצי האי האיברי בין ספרד והאוקיאנוס האטלנטי, היא מדינה קטנה יחסית (סה''כ פי 4.5 מגודלה של מדינת ישראל), ולמרות ששטחה לא גדול יש בה נופים משתנים ומגוונים. היא ידידותית מאוד לתייר: מרחקי הנסיעה מיעד אחד לאחר קצרים, תשתיות הכבישים מצוינות, הבטחון האישי גבוהה, רוב התושבים דוברי אנגלית ועל אף שהיא חלק מהאיחוד האירופי המחירים בה לא גבוהים.
לנו היו שמונה ימים (שישה נטו) וזה לגמרי לא מספיק ולא ממצה ו''נאלץ'' לחזור לכאן שוב 😉.

אז רגע לפני שנצא לדרך ואכתוב את המסלול והאתרים שביקרנו, את כל ההמלצות והטיפים, בואו ונעשה סדר… (כל הפרטים הכתובים נכונים ל 1 באפריל 24):

טיסות: אל על ו Tap מפעילות טיסות ישירות לליסבון על בסיס יומי. בשיא העונה יש גם טיסות ישירות לפורטו. 

דרכי הגעה משדה התעופה ליסבון לעיר: בניגוד למדינות אחרות בעולם בהן ממוקם שדה התעופה הרחק מהעיר, השדה של ליסבון ממוקם רק כ-10 ק”מ ממרכז העיר.
מונית- עלות מונית לעיר תנוע בד''כ בין 10 ל 20 אירו. נסיעה בלילה לוקחת כ-20 דקות וביום משתנה בהתאם לעומס התנועה (והמחיר בהתאם), המוניות נמצאות ביציאה מהטרמינל.
בולט/אובר- מחירי הבולט נוחים וזולים, ניתן לבדוק אותם מראש ולרוב יהיו זולים יותר מאלו של נהגי המוניות. (נכון לכל נסיעה בעיר). תורידו את האפליקציות לטלפון, עובד פיקס.
מטרו - בשדה התעופה של ליסבון תחנת מטרו נוחה וחדישה. כדי להגיע לתחנת המטרו פונים ימינה ביציאה מהטרמינל עד שתזהו את השלט M. המטרו עובד כל יום מ-6:30 ועד 1:00. עלות נסיעה בודדת הינה 1.80 אירו (בקנייה ראשונה יש לשלם 50 סנט נוספים עבור הכרטיס עצמו, תשמרו את הכרטיס ובנסיעה הבאה תטעינו אותו). הקו היוצא מהשדה הוא הקו האדום, כדי להגיע למלון במרכז צריך לבצע החלפה לקו הכחול או הירוק. אנחנו עלינו על מטרו, לקח לנו כארבעים דקות להגיע לתחנה בכיכר רוסיו (שממוקמת שתי דקות הליכה מהמלון).
Aerobus- שאטל של שדה התעופה בעלות 4 אירו. עוצר בתחנות מרכזיות בעיר. פרטים נוספים תוכלו למצוא כאן

התניידות בעיר: ליסבון מכונה "עיר שבע הגבעות". הגבעות והשכונות מחוברות באמצעות גרמי מדרגות צרים וטראמים/פוניקולרים, המובילים לשכונות/כיכרות/רחובות צבעוניים ויפים הטומנים בחובם היסטוריה, אמנות, מוזיקה וקולינריה ולא מעט נקודות תצפיות מופלאות על העיר ונהר הטג'ו שמתחתיה.
כמו בכל טיול עירוני נעלנו נעלי הליכה נוחות ו''חרשנו'' את העיר. למי שאין את היכולת לצעוד כל כך הרבה (וזה הרבה!) אפשר להיעזר באוטובוס Hop On Hop Off שנוסע בין כל האתרים האייקונים בעיר ומאפשר לרדת ולעלות בכל תחנה בזמנכם החופשי, בתחבורה ציבורית או בבולט/ אובר שמחיריהם בעיר הוגנים מאוד.
כרטיסים לאוטובוס תיירים Hop On Hop Off אפשר לקנות דרך אתרי התיירות של Get Your Goide או Tiqets כאן או כאן, כמו גם סיורי עיר בטראם העתיק (כאן) או כרטיס המשלב את האוטובוס והטראם (כאן או כאן).
אפשרות תיירותית נוספת היא להשכיר טוק טוק: יש מאות כאלה ברחבי העיר ואין צורך להתאמץ לפנות אליהם הם ''יתנפלו'' עליכם ברגע שיבינו שאתם תיירים. בנוסף אפשר לעשות סיורים גם על נהר הטג'ו ולצפות בעיר מזוויות אחרות ומעניינות בסירת Hop On Hop Off (לקנות כאן), או באוטובוס אמפיבי, שייקח אתכם לחוויה מיוחדת גם בכביש וגם במים (לקנות כאן).
בתחבורה הציבורית תמצאו את החשמליות (טראם): שהוא אחד מהסמלים האייקונים של העיר. בתמונות הוא נורא פוטוגני אבל במציאות רוב הזמן זו ''קופסאת סרדינים'', תמיד צפופה ועמוסה עם פוטנציאל למקרי כייסות. לא לטעות, אני בהחלט חושבת שזו חוויה לנסוע בו אבל רק אם יש לכם מקום ישיבה ועדיף ליד חלון, וכדי שזה יקרה צריך לעלות עליו בתחנה הראשונה שנמצאת בכיכר Martim Muniz (ממש בגב בית המלון שישנו בו), בשעות הבוקר המוקדמות או אחה''צ המאוחרות (אז הוא קצת פחות צפוף והתור קצת פחות ארוך). עלות נסיעה בודדת בחשמלית היא 3 אירו, את הכרטיס ניתן לקנות על החשמלית עצמה ולמחזיקי כרטיס יומי הטראם כלול במחיר.
פוניקולר: ב-3 מקומות בעיר ישנן קרוניות (מאוד דומות בצורתן לטראם) שמחברות בין שכונות נמוכות וגבוהות. גם אליהן תמיד יש תורים! מחיר לנסיעה הלוך חזור הוא 3.8 אירו. קרוניות אלה רק עולות ויורדות במעלה הגבעות ואינן ממשיכות למסלול בעיר. גם הן כלולות בכרטיס היומי. (במקביל אליהן יש גרמי מדרגות ואפשר לעלות/לרדת ברגל, וכנראה שתגיעו מהר יותר 😅)
אלו השמות והכתובות של הפוניקולר-
(Elevadorde Bica (Rua de S. Paulo 234, 1200-109
(Elevador da Glória (Calçada da Glória,1269-124
(Elevador do Lavra (1150-122
מטרו: התחתית של ליסבון מודרנית, ידידותית ונוחה למשתמש, יש בה בסה''כ 4 קווים, בארבעה צבעים: ירוק (verde), כחול (azul), צהוב (amarelo) ואדום (vermelho), את הכרטיסים ניתן לקנות בעמדת הכרטיסים בתחנות השונות או להשתמש במכונות שמציגות את המידע גם בשפה האנגלית.

מזג אויר: התקופה הטובה ביותר לטייל בפורטוגל היא האביב (אפריל-יוני) או הסתיו (ספטמבר- נובמבר). בחודשי הקיץ (יולי אוגוסט) עשוי להיות מאוד חם ובחורף באזורים מסוימים קר וגשום, בכל מקרה מז''א בפורטוגל אינו קיצוני (בדומה למז''א בישראל) כך שבעקרון ניתן לטייל בה כל השנה.

מטבע: המטבע בפורטוגל הוא יורו, ברוב המקומות אפשר לשלם באשראי, נתקלנו בכמה מקומות בשווקים ואפילו מסעדה מצוינת שישבנו בה באובידוש שקיבלו רק מזומן.
אני תמיד מזמינה מט''ח באתר של fly money בתהליך מאוד פשוט ומהיר, משלמת באמצעות כרטיס האשראי ואז אוספת אותו בדלפקי בנק הפועלים בנתב"ג (בטרמינל 1 ובטרמינל 3). יש תור מיוחד למזמינים מראש, כך שזה מהיר ויעיל. הזמנת מט''ח אפשר לעשות כאן 

סים:  אני משתמשת ב eSIM של חברת Airalo המאפשרת להוריד ולהתקין חבילת גלישה דיגיטלית ביותר מ-200 מדינות/אזורים ולשמור על קשר בכל מקום בעולם מיד לאחר הנחיתה. העלויות נמוכות והשירות מצוין! (רק צריך לוודא שהמכשיר שלכם תומך eSIMׂׂׂ)
אם תכתבו קוד קופון ASNT7705 בהזמנה שלכם תקבלו 3 דולר הנחה.

ביטוח בריאות וכבודה עשיתי ב''הפניקס''

לינות: בליסבון יש מגוון רב של לינות, החל מדירות, מלונות ברמת כוכבים שונה, בתי מלון בוטיק קטנים או בתי מלון מרשתות בינ''ל גדולים ואפילו תמצאו בה פוזאדה אחת שזו צורת הארחה ייחודית לפורטוגל באתרי שימור היסטוריים שהוסבו לשמש כמלונות ברמה גבוהה מאוד ומספקים לאורחים חוויה יוצאת דופן.
יש מספר אזורים בהם נוהגים המטיילים לשהות:
הבאישה (Baixa) - הוא המרכז ההיסטורי של העיר, הרובע היחיד שממוקם בחלק מישורי.
שיאדו (Chiado‏) ובאירו אלטו (Bairro alto)- מרכז בילויי הלילה.
אלפמה (Alfama‏) - הרובע העתיק של ליסבון, עם הרבה מאד אופי והיסטוריה.
בלם (Belém) - הרובע ממנו יצאו מגלי הארצות הגדולים של פורטוגל בעידן התגליות.
שדירת אבנידה דה ליברדדה (Avenida da Liberdade) = שדירת החירות- הידועה בחנויות היוקרה שלה, עם מותגים יוקרתיים בינלאומיים, מתאים למי שבא לעשות שופינג בעיר.
כיכר המרקיז דה פומבל (Praca Marques do Pombal)- נמצאת בקצה העליון של אבנידה דה ליברדדה, מאופיינת במלונות גדולים יותר ובד''כ גם זולים יותר בשל היותה מחוץ ל''לב העניינים''

אחרי שקראתי, חקרתי ובדקתי החלטתי שלנו הכי נכון לישון בבאישה המרכזית והמישורית,
אני תמיד מזמינה לינות עם אפשרות ביטול, בטח ובטח במציאות חיינו, הפעם בחרנו במלון הזה, שהוא חלק מרשת מלונות  My Story בליסבון, מיקום מרכזי ומצוין (Praça da Figueira, כאמור קרוב מאוד לתחנה הראשונה ממנה יוצא הטראם וליד כיכר רוסיו) חדרים גדולים, מרווחים ונקיים, ארוחת בוקר טובה, צוות שירותי וחייכן ובמחיר הוגן. מאוד נהנינו ואני מאוד ממליצה!
My Story Hotel Tejo (שלושה כוכבים)

לחץ כאן לפרטים נוספים על המלון

יש פה רשימה של מלונות מומלצים נוספים בשכונת באישה, כל שצריך זה ללחוץ על שם המלון כדי לקבל פרטים נוספים:

שלושה כוכבים-
My Story Hotel Rossio 
My Story Hotel Ouro 
 ארבעה כוכבים- 
Portugal Boutique Hotel 
Vignette Collection Convent Square Lisbon 
Hotel da Baixa 
חמישה כוכבים- 
Art Legacy Hotel Baixa-Chiado 
מלון פוזאדה-
Pousada de Lisboa 

ודבר אחרון אחרון חביב, בליסבון כמו בכל עיר גדולה, אין צורך ברכב, אם יש לכם כוונה להשכיר רכב להמשך הטיול יש בעיר סניפים שקל מאוד להגיע אליהם. אני בחרתי באפשרות של השכרה בעיר והחזרה בשדה התעופה. מחירי השכרת הרכב אינם גבוהים ויש היצע גדול מאוד. עוד טיפים על השכרת רכבים בהמשך הפוסט

יאללה, ועכשיו אפשר לצאת לדרך, מוכנים? למקומות היכון- טוס! 

ליסבון בירת פורטוגל, או כפי שנקראת בפורטוגזית lisboa = לישבועה, היא עיר שקשה לשבועה ממנה, המיקום שלה, על שבע גבעות תלולות שגולשות לשפך נהר הטז'ו יוצר כמעט מכל זווית שנמצאים בה מראה של תמונה תלת ממדית, ממעלה הגבעות נשקפים נופים יפהפיים ומהשיטוט בה מתגלים רחובות, סמטאות וכיכרות מרוצפות באבן עם דוגמאות מהפנטות, ובתים מצופים אריחים מצוירים בשלל צבעים המחפים את קירות הבתים, הכנסיות, המנזרים והארמונות ומקנים לעיר מראה צבעוני, ייחודי ויוצא דופן. מלבד נופים וארכיטקטורה יש בערי מבנים עתיקים ואתרים היסטוריים המשתלבים יחד עם אומנות רחוב מודרנית, חיי לילה סוערים, מוזיקה מיוחדת וקולינריה משובחת.

נוף, נוף ועוד נוף...

פוניקולר-

קרמיקה לחיפוי קירות (אזולז'ו = Azulejo)

קרמיקה באומנות רחוב

נחתנו בעיר בשעה 21:30, וכאמור לקחנו מטרו לתחנת רוסיו (Rossio) ממנה צעדנו דקותיים לבית המלון שהוזמן מראש, עלינו לחדר עייפים ומרוצים לקבלת פנים לבבית, קפה ומארז של פסטל דה נאטה - קינוח פורטוגלי של שכבות דקיקות של בצק עלים ועליו רפרפת עשירה של חלבונים, שמנת וסוכר סופר פריך ומתפוצץ בפה, טוב נו... בהתחשב בכך שזה חיכה לנו בחדר כבר משתיים בצהריים וחלפו שמונה שעות אז פריך ומתפוצץ זה לא היה, אבל בכל זאת טעים ולגמרי בזמן! 

לבוקר היום השני (שהוא בעצם הבוקר הראשון) הזמנתי סיור ''חינמי'' של שלוש שעות (בעברית) להיכרות המבנה הגיאוגרפי והיסטוריה של העיר, עם חברת פורטוגו. התשלום לסיור מבוסס על שביעות רצון, אם כי עשיתי שיעורי בית, קראתי ומצאתי ששביעות הרצון של הישראלים נעה בין 15 ל 25 אירו לאדם 🤭
סיור עם חברת פורטוגו אפשר להזמין כאן

עוד בארץ כשבדקתי, אפליקציית מזג האויר הראתה שיהיה יום גשום, ובאמת השמיים היו די אפורים אבל אני הייתי אופטימית ולקחתי בתיק רק מטריה אחת (מתוך שתיים שהבאתי), כי מטריות ומים וארנק וטלפון ומצלמה ומעיל... כבר הרגיש כמו קיטבג במסע כומתה.
הסיור התחיל בשכונות שיאדו (Chiado), שהייתה ידועה בעבר בתור השכונה הבוהמית של העיר, וכמקום מושבם של פוליטיקאים ואנשי תרבות ורוח. אחד האתרים המעניינים ביותר בשכונה הוא הריסות מנזר כרמו (Convento do Carmo) אשר נחרב ברעידת האדמה הגדולה שהתרחשה בליסבון בשנת 1755.
המנזר ממוקם בכניסה האחורית למעלית סנטה ג’וסטה (Elevador de Santa Justa), המחברת בין כיכר קארמו (Carmo) שבאזור שיאדו (Chiado) לאזור הבאישה (Baixa) ומהווה את אחד האתרים האייקונים של העיר ונקודת תצפית יפהפייה על ''השכונה התחתית''. (מחיר כניסה למעלית (עליה וירידה) הוא 5.3 אירו).

מנזר קרמו

המנזר כפי שנראה מה''באישה''

מעלית סנטה ג’וסטה (Elevador de Santa Justa)

הנוף מהמעלית

עוד סוגי אזולז'ו 

חשמלית 28 האייקונית בשכונת באירו אלטו

בצמוד לקארמו שכונת באיירו אלטו (Bairro Alto) - אזור בילויי הלילה: סה''כ שתי וערב של 5 רחובות ו-8 סמטאות, עם המון המון פאבים, בארים, מסעדות ומופעי פאדו - סגנון מוסיקלי הייחודי לפורטוגל, שבגרסתו הקלאסית משלב שירה מלנכולית שמבוצעת על ידי זמרת בליווי שתי גיטרות.
המלצה שקיבלתי מהמדריכה ומעבירה אליכם- אל תתפתו לרכוש כרטיסים למופע עם ארוחת ערב שלא תתאכזבו. למופע שנחשב טוב ללא אוכל תוכלו לקנות כרטיסים כאן, המופע מתחיל ב 19:00 ואורך כמעט שעה.
מי שבעניין בילויי לילה חשוב לדעת שבליסבון מתחילים להתניע ב 22:30 ועד אז אין במקום שום אווירה מיוחדת. ואם בבילויי לילה עסקינן, יש גם את הרחוב הוורוד (R. Nova do Carvalho) שנמצא בבאישה גם בו עשרות בארים ומועדונים גם הוא מתעורר לחיים באותה שעה.

ובחזרה לסיור- ירדנו משאיידו לאזור שנחשב ל''לב של ליסבון'', האזור המישורי היחיד בעיר המכונה באישה (Baixa). הכיכר המרכזית והמפורסמת ביותר היא כיכר רוסיו (Rossio), לצידה כיכר קטנה בשם סאו דומינגוש (São Domingos), במרכזה אנדרטה לזכר מאורעות הטבח שחוו היהודים במקום בשנת 1506.

נוף המנזר מכיכר רוסיו (Rossio)

כיכר פיגיירה (da Figueira)

כיכר סאו דומינגוש (São Domingos)

מכיכר רוסיו לכיוון הנהר צעדנו על מדרחוב אוגושטה המפורסם (Rua Augusta), שהוא רחוב קניות ויעד לחובבי השופינג. בקצה המדרחוב, ולמעשה ממש בקצה השני של אזור הבאישה, נמצא שער הכניסה לעיר- שער אוגושטה (Arco da Rua Augusta) וכיכר המסחר (Praça do Comércio) השוכנת ממש על גדת נהר הטז’ו (את התמונות של הכיכר הזו תראו בהמשך הפוסט, במסלול של מחר).

משכונת הבאישה טיפסנו דרך סמטאות צרות וציוריות אל שכונת אלפמה (Alfama), העתיקה ביותר בליסבון והיחידה ששרדה את רעידת האדמה. עלינו עד טירת סאו ז’ורז’ (Castelo de São Jorge) שיושבת בראש הגבעה (אם אתם חובבי היסטוריה (או מחפשים נקודת נוף נוספת, למעשה הכי גבוהה בעיר) אפשר לקנות כרטיסים לביקור ברחבי הטירה כאן או כאן), הסתובבנו בסמטאות הקטנות שכל מה שצריך לעשות כדי לחוות ולהנות מהשכונה הוא ללכת ביניהן לאיבוד. בשלב הזה התחיל לטפטף וכולנו נכנסנו לחנות מזכרות קטנה, קנינו מטריות מתקפלות ועשינו למוכר את היומית שלו. (מסקנות- 1) לא הייתי האופטימית היחידה בסיור. 2) כשהתחזית מראה גשם ומביאים מטריות מהארץ מומלץ לא להשאיר אותן במזוודה בחדר 3) אם לא תיסחבו- תירטבו), חמושים במטריות עצרנו בנקודות תצפית שונות ומשם ירדנו לקתדרלת ליסבון ובחזרה לכיכר המסחר שם הסתיים הסיור.

סמטאות ומדרגות מהבאיישה לאלפמה

קתדרלת ליסבון

הנוף משכונת אלפמה

כשהסיור הסתיים הגשם התגבר והחלטנו שזה זמן מצוין להפסקת אוכל. צעדנו כרבע שעה לאורך הטיילת עד לשוק האוכל Mercado da Ribeira המכונה גם Time Out Market שיש בו מעל 40 דוכנים של מסעדות וברים הכי נחשבים בעיר (לבחירת מגזין טיים אווט) המרוכזים תחת קורת גג אחת, ועשרות שולחנות אוכל ארוכים עם כ 500 מקומות ישיבה.
אַמָה מָה... לא ספרתי במדויק את מספר האנשים בשוק, אבל לפי העין, מדובר בטח בפי שניים ממספר הכיסאות, ואם נקטלג אותם, גם הם מתחלקים לשניים: מחציתם יושבים (ושומרים לידם כסאות נוספים כשמניחים עליהם תיקים, מעילים ועוד כל מיני אקססוריס) ואין להם שום כוונה לקום בזמן הקרוב, והמחצית השנייה או שעומדים בתורים ארוכייים בדוכנים או שעומדים לצד השולחנות המלאים כמו צייד לטרף וכשמזהים תנועה חריגה הם מתנפלים. בקיצור... עשינו סיבוב בשוק (שהוא אגב מאוד יפה) ואחרי רבע שעה הבנו שזה לא בשבילנו והחלטנו לחפש מסעדה אחרת באזור. לשמחתנו גילינו שלחלק מהמסעדות של השוק יש מרפסות קטנות בחוץ מקורות בשמשיות ענקיות (וכשמן כן הן, מיועדות לשמש, פחות לגשם, דבר שהסתבר באופן ברור רק אחרי הזמנת האוכל ותחילת המבול).
בגלל שהגשם החזק לא פסק החלטנו לחזור לבית המלון, ובגלל המרחק הקצר (כרבע שעה) החלטנו לעשות את זה ברגל. שטות! הגענו רטובים מכף רגל ועד ברך...
אחה''צ הגשם נחלש, ב Praça da Figueira שליד המלון ממוקם שוק קטן וחמוד של ביתני עץ, כנראה בגלל הפסחא שהיה אתמול, על אף שלא היה בו זכר לחג בדמות ארנבון או ביצה, (אז יתכן שהוא שם כל השנה?!), בכל אופן בביתנים מוכרים אוכל, בעיקר גבינות ונקניקים, קינוחים, יין חם ועבודות יד שונות. אז ישבנו לנשנש קצת. (מסקנות- 1) נקניקיות בפורטוגל לא דומות בשום צורה ואופן לנקניקיות גרמניות. 2) גבינות בפורטוגל לא דומות בשום צורה ואופן לגבינות צרפתיות. 3) בפורטוגל תזמינו סרדינים ובקלה!)

אנחנו אוהבים לראות את העיר באור יום וגם מוארת בחושך אז פחות או יותר חזרנו על אותם מקומות שביקרנו בהם בבוקר רק בסדר שונה. טיפסנו לאלפמה ודרך מבוך הסמטאות וגרמי המדרגות התדרדרנו אט אט למטה. מפה לשם כבר נעשה מאוחר, התחלנו לטפס לבאיירו אלטו, בכיכרות בדרך היו מופעי רחוב של זמרים, נגנים ורקדנים וב 22:30 התחילו ראשוני הבליינים להגיע לשכונה. אני מודה שבשעה הזאת, אחרי 26,000 צעדים, עשרות עליות, מאות מדרגות ושתי יבלות ברגליים, מה שייחלנו לו זו מקלחת חמה ומיטה, אז פרשנו בשיא.

אלפמה בלילה

שער אוגושטה

בבוקר היום השני קנינו כרטיס תחב''צ יומי (מחירו 6.60 אירו) ולקחנו מטרו לפארק Eduardo VII שנמצא על ראש הגבעה בקצה שדירת החירות (Avenida da Liberdade). בלב הפארק שיחים המסודרים בצורות גיאומטריות ומסביבם אפשר למצוא גנים בוטניים עם חממה המכילה אוסף של צמחים ופרחים אקזוטיים מרחבי העולם, גן קקטוסים, מזרקות, פסלים ובריכות נוי ובנקודה הגבוהה ביותר יש מונומנט ממנו נפרשים נופים של העיר ונהר טג'ו.
לאורך הפארק אפשר למצוא גם מלונות חמישה כוכבים מרשתות בינ''ל כמו Four Seasons Hotel Ritz או InterContinental Lisbon.

מהפארק ירדנו ברגל לאורך השדרה הרחבה והמפוארת המכונה ''השאנז אליזה'' של ליסבון, לאורכה חנויות יוקרה ובתי מלון מומלצים כמו: Hotel Britania Art Deco - Lisbon Heritage Collection - Avenida או  Heritage Avenida Liberdade - Lisbon Heritage Collection - Avenida. השדרה מסתיימת בכיכר dos Restauradores היפה, לצידה תחנת הרכבת רוסיו וגם סניף של Starbucks (ולמה זה חשוב? פשוט כי הפורטוגלים לא יודעים להכין קפה, וסטארבקס? זה סטארבקס!), משם כיכר Rossio, שהיום כשהשמש זורחת הרבה יותר יפה מאמש, דרך מדרחוב Augusta, לשער Augusta ומשם מערבה על הטיילת לאורך הנהר, צופים כל הדרך על גשר ה 25 באפריל (Ponte 25 de Abril) האדום והיפה, המחבר בין ליסבון והעיר אלמדה (Almada).
שימו לב לריצוף המהפנט של כל המדרכות והכיכרות!

שדירת ליברדה (Avenida da Liberdade)

כיכר dos Restauradores

כיכר רוסיו (Rossio)

תחנת רכבת רוסיו

כיכר המסחר (Praça do Comércio) ושער אוגושטה 

גשר 25 באפריל Ponte 25 de Abril

לרובע בלם (Belém) לקחנו חשמלית בשדירות Av. 24 de Julho (בדיוק בין תחנת הרכבת Cais do Sodré לשוק Time Out Market).
רובע בלם טומן בחובו היסטוריה ארוכה ומרתקת מתקופת עידן התגליות של האימפריה הפורטוגזית (המאות ה-15 וה-16 לספירה), התקופה בה חיפשו חוקרים ומגלי ארצות אירופאים ברחבי הגלובוס דרכי ושותפי מסחר חדשים. המסעות שהצליחו מעל המצופה הביאו לפורטוגל עושר עצום והפכו אותה למעצמה עולמית עם קולוניות ברחבי הגלובוס. כששבו האוניות ממסעותיהן הגיעו הימאים לבלם, שם נחגגה ההצלחה ונבנו מבנים מרשימים שהפכו עם הזמן לסמלים של ליסבון: מגדל בלם (כרטיס כניסה אליו אפשר לקנות כאן או כאן), אנדרטת התגליות ומנזר ז‘רונימוש (כרטיס כניסה למנזר אפשר לקנות כאן או כאן), בין שני האחרונים רצפת פסיפס יפהפייה המוקדשת לרוחות השמים ולמגלי העולם. מסלול ההליכה בין האתרים הוא נגיש ופשוט ואת כולם מזהים בקלות בשל גודלם ונוכחותם. (אגב, זוכרים את סירת Hop On Hop off, היא מגיעה גם לכאן!)

מגדל בלם

אנדרטת התגליות

מנזר ז'רונימוש 

את הביקור בבלם סיכמנו ב Pastéis de Belém בית מאפה הקיים מאז 1837 והפך למוסד לאומי ולמותג בזכות המאפה Pastéis de Nata שגרסתו המקורית נאפתה כאן והפך לקינוח לאומי ברחבי המדינה. זוכרים את הפריך ומתפוצץ בפה? אז זה זה! הכי זה!!!
אפשרות אחת היא לעמוד בתורים ארוכים ולהיכנס לבית הקפה הבנוי אולמות ישיבה קטנים וגדולים שכולם, כולל השירותים והמטבח (שיש לו חלונות ענק המאפשרים צפייה באפיית הפשטאיש), מרוצפים באריחי קרמיקה כחול -לבן (אבל מתוצרת פורטוגל 😝), כמו גם הצלחות, הספלים, ושאר כלי האוכל. אפשרות שניה, בה אנחנו בחרנו, היא לקנות Take away בחדרון קטן ליד בית הקפה (גם בזה יש תור, אבל הוא ''רץ'') ולשבת בסטארבקס שממוקם לצד המאפייה, כי כאמור ממילא הפורטוגלים לא יודעים להכין קפה טוב...

אגורי פחמימות ואנרגיה, לקחנו חשמלית חזרה לכיוון המרכז ובדרך ירדנו במתחם LX Factory, מתחם ששימש בעבר כמפעל טקסטיל וכיום מרכז בתוכו מסעדות, בתי קפה, אולמות תצוגה, חנויות, מיצגי אמנות רחוב ואם הביקור שלכם יוצא על יום ראשון מתקיים כאן גם יריד אמנים עם דוכנים רבים.

בחזור עלינו על חשמלית שעצרה ממש בסמוך לבית המלון, השעה כבר היתה שעת דמדומים והחלטנו לנסות לעלות על טראם 28 האייקוני שיוצא כאמור מהכיכר ליד (הרי שילמנו כרטיס יומי, לא ננצל אותו? 😝) עדיין היה תור, אבל יחסית סביר, והמתנו לאחת שנוכל לשבת בה ולהנות מהנוף. ירדנו באלפמה בדיוק ב magic hour צילמנו את כל היופי הזה ואחר כך התיישבנו בנחת באחת המסעדות.

את היום השלישי הקדשנו לסינטרה- עיירה קסומה במחוז ליסבון אשר שוכנת כ-30 קילומטרים מערבה ממנה, הטומנת בחובה אתרים רבים וצבעוניים, ארמונות ווילות היסטוריות, גנים מפוארים, וגם עיר עתיקה שכיף להסתובב בסמטאות הצרות שלה. יום אחד מלא זה המינימום שכדאי להקדיש לכאן.

אם אתם מגיעים ברכב כדאי להחנות אותו באחד מהחניונים האלה ולקחת אוטובוס, אובר או טוקטוק למעבר בין הארמונות, לא רק בגלל שהכבישים בסינטרה צרים ומפותלים אלא גם משום שלחלק מהארמונות לא ניתן להגיע ברכב פרטי:
Sintra Parking- כתובת Av. Dr. Álvaro de Vasconcelos 13, 2710-420 Sintra
P1 N - Parque Portela 1 Norte כתובת: Av. Mário Firmino Miguel, Sintra
Parque Estacionamento P3 Portela Sintra - כתובת: Largo Francisco Cordeiro Batista, 2710-430 Sintra

אנחנו יצאנו מוקדם בבוקר ברכבת שיוצאת אחת ל 20 דקות מתחנת רוסיו (Rossio), זמן נסיעה 40 דקות (עלות  2.4 אירו לאדם), כשירדנו מהרכבת, ''התנפלו עלינו'' נהגי טוקטוקים/מוניות ומדריכי טיולים פרטיים, אבל אנחנו באנו מוכנים מראש עם כרטיסים לאוטובוס Hop On Hop Off שיוצא ממש בסמוך לתחנה ועובר בין כל הארמונות ומאפשר עליה וירידה באופן חופשי, העלות של האוטובוס היא כ 13.5 אירו (אפשר לקנות את הכרטיס כאן או באוטובוס עצמו) ויש לו שני קווים הכלולים במחיר, 434 ו 435, כל אחד מהם יוצא בערך כל 10 דקות לכיוון שונה. 

כמה טיפים לפני הביקור בסינטרה:
- אי אפשר לבקר בכל הארמונות ביום אחד. תחליטו מראש אילו אתרים מועדפים עליכם ואפילו מומלץ להזמין כרטיסים מראש כדי לא לעמוד בתור (העלויות דרך Get Your Goide ו Tiqets זהים לעלויות בקופות המקום), (אנחנו הספקנו ארבעה אתרים).
- כניסה אחרונה לכל האתרים היא כ 30 – 60 דקות לפני זמן הסגירה.
- כל האתרים בנויים על גבעות וכוללים הליכה רבה של עליות וירידות כך שצריך לנעול נעליים נוחות.
- ארמון פנה הוא האתר הכי פופולארי בסינטרה, צפוף ועם תורים ארוכים (בעיקר כדי להיכנס לראות את הפנים שלו), מומלץ להגיע מוקדם בבוקר (עד 10:00) או אחר הצהריים (אנחנו קנינו כרטיסים לשעה 17:00 והיינו שם כמעט לבד).

ארבעת האתרים שאנחנו ביקרנו בהם:
קינטה דה רגליירה Quinta da Regaleira (כרטיס אפשר לקנות כאן):
אחוזה מפוארת מוקפת גנים, אשר ממוקמת קרוב למרכז העיירה ומשתרעת על שטח של כ-4 דונמים, האתר כולל ארמון עם חדרים עשירים בפיתוחי עץ יפהפיים, בית תפילה, מגדלי תצפית, מזרקות ובארות עתיקים, כשהמפורסמת שבהם היא באר תת קרקעית בעלת גרם מדרגות לולייני חצוב עמוק בתוך הסלע. האחוזה היא אתר מורשת עולמית של אונסק”ו.

פארק וארמון מונסראט Parque e Palacio de Monserrate (כרטיס אפשר לקנות כאן או כאן):
ממוקם 4 ק''מ מהמרכז ולגמרי שווה ביקור, גם בגלל הארכיטקטורה המרהיבה שלו המשלבת השפעות גותיות, הודיות ומוריות (פנים הארמון יפהפה אך נותר ללא ריהוט) וגם בגלל הגנים המדהימים שלו.

מצודת המורים Castelo dos Mouros (כרטיסים אפשר לקנות כאן או כאן):
המצודה נבנתה במאה ה – 10 (בתקופה שהמורים כבשו את חצי האי האיברי) כנקודה אסטרטגית חשובה על מנת להגן על ליסבון וסביבתה. אפשר לראות אותה מהרבה נקודות בעיר, בעיקר בגלל החומה הארוכה, טיול על החומות מספק תצפית מושלמת על הנוף המדהים של סינטרה.

ארמון פנה Pena Palace (כרטיסים אפשר לקנות כאן או כאן):
ללא ספק האתר המפורסם ביותר בעיירה, ומזוהה בקלות על ידי צורותיו וצבעיו הייחודיים, הוא ממוקם בנקודה הכי גבוהה בסינטרה ומשקיף על נוף מרהיב, לכן חשוב להגיע ביום בהיר עם ראות טובה! הוא נבנה לראשונה במאה ה-12 ושימש בתחילה כקפלה, בהמשך כמנזר ובתחילת המאה ה-19 הוסב להיות ארמון קיץ של משפחת המלוכה. הייחודיות שלו היא במגוון הצבעים והסגנונות שמעטרים אותו ובעובדה שהוא מוקף ביער שמשתרע על 200 דונמים ומכיל צמחים שיובאו במיוחד מרחבי העולם. ארמון פנה הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק”ו והוא גם חלק משבעת פלאי פורטוגל ואי אפשר להפסיק לצלם אותו!!!!!!!
שימו לב שמשער הכניסה ועד לארמון עצמו יש עלייה של כ-10 עד 20 דקות (למתקשים ישנה אופציה להשתמש בשאטל פנימי בעלות של 3 אירו).

ביום הרביעי שכרנו רכב ועזבנו את ליסבון. חברת ההשכרה ממוקמת בסמוך לכיכר Marques De Pombal לשם הגענו בבולט (בעלות של כ 4 אירו), קיבלנו שירות מקצועי וענייני ויצאנו לדרך.

כמה טיפים חשובים לגבי השכרת רכבים בכלל ובפורטוגל בפרט-

מחירי השכרת רכבים אני נוהגת להשוות במנוע חיפוש הזה. את חברת ההשכרה אני בוחרת קודם כל לפי הציון שמקבלת (מעל 8) ובודקת שיש מספר מכובד של אנשים שדירגו אותה כדי לסמוך על אמינות הציון, את הרכב אני בוחרת בהתאם למספר הנוסעים. בד"כ מעדיפה דגם ידני שעשוי להגיע למחצית מחיר מאוטומטי. אני נוהגת לבחור בחברה שמאפשרת ביטול בחינם עד יום לפני ההשכרה. אחת הסיבות שאני משתמשת במנוע חיפוש הזה היא שהם משווים את ההצעות מהאתרים הבינלאומיים ומאתרים ישראליים בחיפוש אחד ומתחייבים למחיר הזול ביותר. יותר מזה... במידה וכבר הזמנתם רכב, תוכלו לשלוח להם את הצעת המחיר שקיבלתם והם יחפשו עבורכם מחיר זול יותר, אם ימצא תקבלו על כך מייל ותוכלו לבחור האם לבטל את ההזמנה המקורית ולהזמין מחדש. את הצעת המחיר שקיבלתם אתם יכולים לשלוח ישירות למייל הזה- roim@paapmpaapm.com או לאתר- https://paapmpaapm.com/?utm_source=affiliate&utm_campaign=roim
אני בחרתי בחברת Dollar שבליסבון, מקבלת שירותים מצוינים ומקצועיים מחברת Hertz, הרכב שקיבלנו היה חדש, חדיש ומאוד נח. שלושה ימים (קבלה והחזרה באתרים שונים בעיר) בעלות 230 ש''ח.

הנה עוד כמה טיפים חשובים שקשורים בהשכרת רכב שלמדתי עם השנים: את ההזמנה עושים ע"ש הנהג הראשי, הוא גם צריך להציג את רישיון הנהיגה והתשלום חייב להיעשות עם כרטיס אשראי על שמו, לא הבאתם כזה? זה מחייב הוספת נהג וכל נהג נוסף- תוספת מחיר. שימו לב שאתם יודעים את הקוד הסודי של האשראי.

ביטוחים: ביטוח הרכב ברוב המדינות כלול במחיר ההשכרה והוא מכסה נזקים מעל סכום ההשתתפות העצמית. במעמד ההשכרה (או ההזמנה) יציעו לכם להרחיב את הביטוח לנהגים נוספים ולכיסוי מלא שיבטל את ההשתתפות העצמית, זה חשוב מאחר וזה נותן שקט נפשי בכל מקרה של פגיעה ברכב עד השריטה הקטנה. העניין הוא שעלות התוספת בד''כ תגיע למינימום חצי מעלות השכרת הרכב. המחירים משתנים בין חברות ההשכרה, המדינות ובהתאם לגודל הרכב. אני כבר שנים עושה ביטוח ביטול השתתפות עצמית טרם יציאתי מהארץ בחברת ביטוח חיצונית שמתמחה בזה, למעשה החברה מחזירה ללקוח את סכום ההשתתפות העצמית במידה ושולם. העלות לביטוח הזה זולה בהרבה מהתוספת ביטול השתתפות עצמית שחברת ההשכרה גבה. מאחר וכבר הרבה שנים אני משתמשת בשירות שלהם אני גם יכולה להעיד שהם אמינים ומקצועיים ומחזירים כסף במהירות, השנה עשיתי ביטוח שנתי שמאפשר לנסוע כל השנה לאירופה לכמות טיולים בלתי מוגבלת (תקופת הביטוח בכל טיול מוגבלת לחודש). עלות הביטוח השנתי- 93 דולר. (עלות לביטוח חד פעמי תלוי ביעד ובמספר ימי ההשכרה והוא עומד על עשרות יורו).
אם אתם עושים ביטוח חיצוני, תקפידו לבדוק היטב את מצב הרכב עם קבלתו ולציין בדו''ח כל שריטה וחבלה קיימת, כמו כן צלמו את הדברים שיהיה תיעוד עם תאריך ושעה. את ביטוח ביטול ההשתתפות העצמית אפשר לעשות כאן.

דבר אחרון, בפורטוגל ישנם כבישי אגרה רבים (בדרך כלל מסומנים ב ‘A’). בעקרון ברוב המקרים אפשר לשלם בדוכני האגרה במעבר מכביש לכביש, אבל הכי נח זה לבקש מחברת ההשכרה מכשיר אלקטרוני שיותקן ברכב, מה שאומר שאפשר לעבור בנתיב via Verde (נתיב מיוחד שמסומן עם ✅ ירוק). הסכום המצטבר יגבה באופן אוטומטי מכרטיס האשראי שסיפקתם לחברת ההשכרה.
ניווט- אנחנו עבדנו עם Waze שעבד מצוין.

יצאנו לדרך. התחנה הראשונה היתה כפר הדייגים קשקאיש (Cascais) שהייתה בעברה כפר דייגים שקט למדי וזכה לתהילת עולם לאחר שביקר בו מלך פורטוגל, התאהב בעיירה והפך אותה לאתר הנופש הרשמי של אצולת פורטוגל ובכך סלל את דרכה כאתר תיירותי נחשק ומשגשג מאז ועד היום.
בתי הדייגים של פעם הם כיום חנויות ומסעדות במדרחובים צבעוניים, שוקקי חיים ויפהפיים. הכיכרות והסמטאות מרוצפות באבנים בצבע שחור לבן עם דוגמאות נהדרות (או כפי שכבר כתבתי מהפנטות ממש), יש בעיר מצודה עתיקה, מרינה, חופי רחצה, טיילת שאם תלכו לאורכה תראו את גלי האוקיאנוס מתנפצים על הסלעים.

משם נסענו לקאבו דה רוקה (Cabo da Roca)- הנקודה המערבית ביותר באירופה היבשתית. צוקים המתנשאים לגובה של 150 מטרים ומהם נשקף נוף של האוקיינוס האטלנטי, שנמתח עד קו האופק. ת'אמת? נחמד, אם כי ראינו דומה ואף יפה יותר בדרא''פ כך שהרגשנו שיכולנו לוותר.

כאן, במקום שמסתיימת היבשה, מתחיל הים (המשורר הלאומי ''Luís de Camões'')

היעד הבא הוא אובידוש, עיירת ימי ביניים עתיקה וקסומה הידועה בסמטאות הצבעוניות והמדהימות שלה, טירה יפיפייה ששומרה מאותה העת וחומה שלמה ומרשימה שמקיפה אותה וכן בזכות ההיסטוריה הארוכה שהיא טומנת בחובה. בינואר 1148 מלך פורטוגל הראשון, כבש את העיר מידי המורים והפך אותה לאחת הנקודות האסטרטגיות והחשובות בהגנה נגדם. מאוחר יותר היא ניתנה כמתנה למלכה על ידי בעלה והפכה להיות חלק מ”בית המלכות” (קבוצת ערים שהיו שייכות למלכות ונוהלו עצמאית על ידן).
כל שצריך הוא להיכנס דרך פורטה דה וילה (Porta da Vila)= שער העיר הראשי ולתת לרגליים להוביל אתכם בסמטאות המקסימות ועל החומות בהן/ביניהן מסעדות רבות, חנויות מזכרות, כנסיה וטירה שמאפשרים חוויה של מסע בזמן.
לפני שאתם עוזבים את אובידוש, לא לשכח לטעום את ליקר הדובדבנים המפורסם של פורטוגל: הז’ינז’ינייה שמיוצר מדובדבנים שגדלים באזור. ברחבי העיירה תתקלו בדוכנים שמוכרים טעימות בכוס שוקולד, טעיייייים!

מכאן הדרך לפורטו על האוטוסטרדה A17 שארכה שעתיים ורבע היתה די משעממת, מישורית והומוגנית. חשבנו לעשות עצירה בנזרה (Nazare) לצפות בגלים אבל בדקתי באתר (הזה) וראיתי שהיום הם לא גבוהים וחוצמזה גם רצינו להגיע לפורטו לפני החושך ולהספיק לטייל בה קצת עוד היום.

פורטו- היא עיר נמל חייה ותוססת. הבתים העתיקים והצבעוניים שעל הגבעה משתקפים על נהר הדאורו ואנשים רבים צובעים את הטיילת ומתגודדים מסביב למופעי רחוב המנגנים מוסיקה איכותית ומענגת, המסעדות מלאות באנשים שנהנים מדג טרי שנשלה הרגע מהמים לצד כוס יין פורט בצבע אדום עמוק, גשר Dom Luís I האייקוני, הגדול והמסיבי משלים את התמונה הפסטורלית וכשחוצים עליו לעיר ווילה נובה דה גאיה, ה''זום'' מתרחב ורואים את הכנסיות הבארוקיות, מגדלי הפעמונים שמזדקרים מעל העיר, ובניינים מרהיבים בסגנון הארט-נובו שהוכרו על ידי אונסק”ו כאתר מורשת עולמית.
אם אמרתי שליסבון יפה אז פורטו יפהפייה, אם חשבתי שלצעוד בליסבון לא קל זה משום שלא צעדתי קודם בפורטו. העליות תלולות והמדרגות רבות, רבות מאוד, אבל שוות כל רגע של היווצרות חומצת חלב בשריר, תכינו נעליים נוחות והרבה אנרגיה כי בלי זה קשה מאוד לראות את כל היופי הזה.

ובכל זאת... גם בפורטו כמו בליסבון יש פתרונות למי שמתקשה לצעוד:
אוטובוס Hop On Hop Off המאפשר להגיע לאתרי התיירות בעיר, לרדת ולעלות בכל תחנה בזמנכם החופשי (אפשר לקנות כאן)
חשמלית - בפורטו פועלות 2 חשמליות: קו 1 שנוסע על הנהר וקו 18 בעיר למעלה.
עלות נסיעה בודדת בחשמלי, היא 5€ למבוגר ו 3.5€ לילד, ניתן לקנות את הכרטיס על החשמלית. הנסיעות בחשמלית כלולות למחזיקי כרטיס יומי. שעות פעילות החשמלית מ 09:00 עד 20:00.
מטרו- המטרו יביא אתכם כמעט לכל נקודה חשובה בעיר. למטרו בפורטו יש שישה קווים: ירוק (verde), כחול (azul), צהוב (amarelo), אדום (vermelho) סגול (roxo) וכתום (laranja), כל הקווים עוברים בתחנת המטרו המרכזית Trindade. המטרו פועל כמעט בכל התחנות בין השעות 6:00 ועד 24:00. כרטיסים ניתן לקנות בעמדת הכרטיסים בתחנות השונות או להשתמש במכונות שמציגות את המידע גם בשפה האנגלית.
מונית, אובר או בולט - עובד נהדר, מחירים הוגנים.
פוניקולר- הפוניקולר הממוקם  למרגלות גשר דום לואיש, הוא אטרקציה בפני עצמה, זו מעיין מעלית שקופה שעולה על צלע ההר וממנה נפרש נוף של הנהר, הגשר, וכל מה שנמצא בצד המזרחי לו בעיר ווילה נובה דה גאיה, הוא מעביר מהמפלס התחתון של הגשר למפלס העליון של העיר בשכונת בטליה (Batalha).

המסילה של הפוניקולר השקוף (שלא פעל בימים שהיינו) 

ובאין פוניקולר- מטפסים ברגל

אז, הגענו לליסבון עם חשכה, לבית המלון Jardim da Batalha Boutique Hotel by Shiadu, שנמצא בשכונת בטליה (Batalha), מיקום מרכזי ומצוין. החדרים לא גדולים אבל נוחים, ארוחת הבוקר מאוד מוקפדת ומושקעת, (בנוסף בחדר האוכל יש משקאות חמים ומאפים 24 שעות ביממה לשירות האורחים), הצוות נחמד שירותי ומועיל, אין חניה, אבל בגב המלון (במרחק דקה הליכה) יש שני חניונים בעלות 20 אירו ל 24 שעות (שזה גם המחיר שמשלמים למלון שיש לו שירות חניה). עניין אחד שחשוב לציין, במקלחת בחדר שאנחנו היינו לא היה מרחב שניתן להתפשט/להתלבש, זה למעשה מעיין מקלחון שנבנה בחדר, לנו זה היה בסדר, אבל אם אתם לא זוג (אב ובתו, אם ובנה, חברים לטיול או אפילו זוג שלא אוהב את הרעיון הזה), תקפידו לבקש בהזמנה שלכם חדר עם מקלחת רגילה (יש כאלה במלון בוודאות).

לחץ כאן לפרטים נוספים על המלון 

גם בפורטו יש מגוון גדול של לינות, הנה כמה מומלצים, כולם ממוקמים במרכז (לפרטים נוספים לחצו על שם המלון)
מלונות ארבעה כוכבים:
NH Collection Porto Batalha 
NH Porto Jardim 
Catalonia Porto
Eurostars Porto Centro
ICON Duplo Ribeira 
מלונות חמישה כוכבים:
GA Palace Hotel & Spa, a XIXth-Century Villa 
Torel Palace Porto 
Casa da Companhia Hotel, Vignette Collection

דלת המלון קטנה ונסתרת, הסתובבנו קצת לאורך הרחוב הלוך ושוב עד שגילינו אותה 🤭. קבלת הפנים היתה מאוד לבבית, כוס יין פורט ראשונה מוגשת כבר בצ'ק אין ובקבוק נוסף מחכה בחדר. הנחנו את מִטַּלְטְלינו ויצאנו להכרות קצרה עם העיר. הרגליים הובילו אותנו דרך סמטאות צרות ויפות עם מאות מדרגות לתצפית על גשר דום לואיש ה-1 ועד לטיילת. משהו באווירה מייד הרחיב את הלב, נגנים, מוסיקה, ריקודים, שלל מסעדות ובתי קפה. גם פה כמו בליסבון (ובשאר פורטוגל) אריחי האָזוּלֵז'וּ צובעים את הרחובות והסמטאות בשלל צבעים וממול על ההר של נובה ווילה דה גאיה הכנסייה והמנזר לצד הרכבלים שמורידים אל הטיילת עם המסעדות והיקבים הנפרשים על הגדה הצפונית של נהר הדאורו על כל אורותיהם משתקפים במים.

את מאות המדרגות שירדנו עכשיו צריך לעלות כדי לחזור לבית המלון, לא משנה באיזה מסלול תבחרו הן תפגושנה אתכן. אומנם כאמור אם אין לכם אפשרות לעשות הכל ברגל תוכלו להשתמש באחד מכלי התחבורה, אבל יופייה האמיתי של העיר נגלה בעיקר דרך הרגליים.

את הבוקר התחלנו בסיור נוסף של חברת פורטוגו (אפשר להזמין כאן) שהתמקד באזור הבאישה המשלב היסטוריה ארוכה לצד חיים מודרניים, דרך שכונת ויטוריה היפיפייה בה היה ממוקם הגטו היהודי, ובאזור ריביירה השוקק למרגלות נהר הדורו, עם הרבה סיפורים ומיידע על ההיסטוריה של העיר לצד הסברים על הארי פוטר וג'יי קיי רולינג (בהמשך תגלו למה).
הסיור התחיל בכיכר Praça de Gomes Teixeira הנקראת בפי המקומיים כיכר האריות על שם המזרקה הניצבת במרכזה: מזרקת האריות (Fonte dos Leões), לצד אוניברסיטת פורטו העתיקה ומול שתי הכנסיות: כרמו (Igreja do Carmo) והכרמליתש (Igreja dos Carmelitas), ‬שאוכלסו בעבר על ידי נזירים ונזירות מהמסדר הכרמליתי, גברים באחת ונשים בשנייה ובין שתיהן נבנה בית ברוחב של כשני מטר על מנת למנוע את המפגש בינהם. כנסיית כרמו מוכרת בעיקר בשל הקיר החיצוני שלה המחופה באריחים מצוירים בצבע כחול לבן המתארים טקס שמתקיים על הר הכרמל (כן, כן! שלנו!). 

לא רחוק משם נמצא רחוב הבילויים של פורטו: Rua da Galeria de Paris, כאן האווירה מתחממת רק ב 24:00 (ברור לכם שאם בליסבון לא שרדנו להרגיש את האווירה אחרי 22:30, אז על פורטו בכלל אין מה לדבר) ובקצה שלו ממוקמת חנות הספרים/ספרייה המפורסמת Livraria Lello בה משתרר תור ארוך ארוך של תיירים 365 ימים בשנה. מספרייה זו כמו מאתרים רבים נוספים בעיר שאבה ג'יי קיי רולינג כשהתגוררה בעיר יחד עם בן זוגה הפורטוגלי השראה לסיפוריה- יופייה של העיר וההיסטוריה שלה סיפקו רעיונות לאלמנטים רבים. הספרייה, שלה שתי קומות עמוסות מדפי עץ פראי, תקרה גבוהה מעוטרת בחלונות ויטרז’, גרם מדרגות לולייני עצום ממוקם במרכז החדר ''עטוף'' בשטיח אדום ואינסוף ספרים מכל הכיוונים נראה ממש כמו בית הספר לקוסמות הוגוורטס עם גרם המדרגות הנעות במרכזה, הגלימות השחורות של תלמידי הוגוורטס שאולות מלבוש הסטודנטים באוניברסיטת פורטו העתיקה, מזרקת האריות (זו שנפגשנו בה בבוקר) היוותה השראה לסמל הארייה המלכותי של בית גריפנדור ורחובות האבן הצרים עם הבניינים העתיקים והחנויות שבהן מזכירים מאוד את סמטת דיאגון.... כל אלו ועוד אגב, נכתבו בבית הקפה Majestic העתיק והמרשים, אליו נהגה להגיע הסופרת כדי לכתוב את הספר הראשון בסדרה. יש עוד לא מעט אלמנטים בעיר שהיוו השראה לספרים ואם זה מעניין אתכם תוכלו להזמין כאן סיור מודרך המתמקד בשאלה ''כיצד היוותה פורטו השראה לחלקים מסיפור הארי פוטר?!''

ובחזרה לסיור- כנסיית קלריגוש (Igreja dos Clérigos) היא אחת הכנסיות הידועות, בעיקר בזכות מגדל הפעמונים שלה שנחשב לאחד מסמליה הבולטים של פורטו ורואים אותו מנקודות רבות בעיר. טיפוס במעלה 225 המדרגות שלו יביא אתכם לתצפית פנוראמית מרהיבה של 360 מעלות על העיר (ומי עושה עניין מעוד 225 מדרגות בפורטו?), משם המשכנו למקום שהיה הרובע היהודי, התזכורת היחידה לכך היא בשלט הנצחה שנתלה על אחד הקירות ברחוב São Bento da Vitória, חדי עין יבחינו גם כי בחלק מהבתים ישנם חורים במשקופי הדלתות במיקום שעמדה המזוזה (אם כי על מנת לטשטש זאת (במכוון) נעשו חורים נוספים מסביב). בקצה הרחוב יש רחבה (Miradouro da Vitória) שאם לא טיפסתם על מגדל הפעמונים תספק לכם תצפית יפה לעבר הנהר.

אח''כ צעדנו לעבר השדרה המרכזית – Aliados בה ניצב בניין העירייה ולא רחוק משם שוק האוכל Mercado do Bolhão, שוק צבעוני ויפה בו מוכרים בעיקר מוצרי אוכל טריים כמו פירות, ירקות, מאכלי ים, בשר, גבינות, ויש גם קצת דוכנים שמוכרים פרחים, יינות ומזכרות. השוק ממוקם במקביל למדרחוב Santa Catarina בו ניתן למצוא את כל רשתות האופנה הבינ''ל לצד חנויות מקומיות, הוא ארוך ועמוס חנויות ואנשים. במרחק חמש דקות הליכה מהמדרחוב ממוקמת תחנת הרכבת סאו בנטו (São Bento) שנחשבת לאחת היפות בעולם. המבנה ששימש בעבר כמנזר בנדקטיני מהמאה ה-16 לספירה מעוטר בחלקו הפנימי ב כ-20,000 אריחים המשובצים על הקירות מהרצפה ועד התקרה ועל כל קיר ציור אחר וסיפור אחר, היצירות שלמות ומרשימות ממש כמו מוזיאון. מתחנת הרכבת המשכנו אל קתדרלת פורטו וממנה דרך סמטאות צרות וצבעוניות לעבר הנהר.

הסיור הסתיים ואנחנו עברנו דרך המפלס התחתון של גשר דום לואיש, לגדה הדרומית של הנהר - בעיר ווילה נובה דה גאיה, או כפי שנקראת בקיצור ע''י הפורטוגלים - גאיה. (הגשר, אגב, מורכב משני מפלסים, בשניהם ניתן ללכת רגלית, במפלס העליון עוברת גם רכבת המטרו, ובמפלס התחתון ישנו מעבר לרכבים.) טיילנו לאורך הטיילת גם בה שלל מסעדות, יקבים ומרתפי יין, שוק אוכל מאוד נחמד עם מחירים אטרקטיביים - Mercado Beira-Rio, מופעי רחוב וללא ספק הנוף שנשקף מהגדה הזאת יפה הרבה יותר מזה שנשקף מפורטו. למעשה למי שמעדיף לבחור במלון לצד הנהר הייתי ממליצה לשקול לבחור כאן כי תתעוררו לתוך גלויה.
אלו שני מלונות מומלצים-
The Rebello Hotel & Spa - Small Luxury Hotels Of The World מלון ספא חמישה כוכבים מדהים ומפנק.
Vincci Ponte de Ferro מלון ארבעה כוכבים שממוקם למרגלות הגשר ואחד מהיתרונות שלו שיש אליו כניסה גם מהחלק העליון וגם מהתחתון כך שלמעשה לא תצטרכו כמעט לטפס במהלך הטיול.

את המעבר מהחלק העליון של העיר לטיילת או הפוך אפשר לעשות ברגל או ברכבל, ה''נסיעה'' ברכבל מתחילה במעלה הגבעה, קרוב למפלס העליון של הגשר ומסתיימת בטיילת של גאיה, בה ניתן ליהנות משובר טעימות של יין פורט באחד מהיקבים אשר כלול בכרטיס הנסיעה. אורך הנסיעה כ-5 דקות. עלות הנסיעה 7 אירו למבוגר, 5 לילד.
אנחנו טיפסנו במעלה הסמטאות ברגל. 

בקצה הגשר בחלקו העליון ליד תחנת הרכבל ממוקמת גינת מורו (Jardim do Morro), בגינה יש מדשאה ומעיין אמפי קטן עם טריבונות, והנוף הנשקף ממנה פשוט מרהיב. כשהיינו שם היתה הופעה של נגן גיטרה שארכה יותר משעה. חברה עברו עם צידניות ומכרו משקאות, אני מניחה שזה משהו שקורה בשגרה. כל כך נהנינו שם שפשוט לא רצינו לזוז, אז קפצתי לסופר שנמצא ממש בסמוך וקניתי קצת גבינות, נקניקים, קבנוס, פירות, שתיה, עשינו פיקניק ונהנינו מכל רגע.
מעל הגינה ממוקם מנזר סרה דה פילאר (Mosteiro da Serra de Pilar) ולצידו כנסיה, המנזר הוא אחת מנקודות התצפית היפות ביותר על פורטו ולאחר רדת החשיכה המבנה מואר ומרהיב.
בתום יום ארוך חזרנו לבית המלון עייפים אך מרוצים, ישבנו במרפסת החדר ולגמנו מיין הפורט שהשאירו לנו בחדר.

בבוקר היום השישי (והאחרון) עשינו צ'ק אווט בשעה מוקדמת ויצאנו לכיוון שדה התעופה של ליסבון. הטיסה שלנו יצאה ב 22:30 כך שהיה לנו יום שלם לטייל. ידעתי שאני רוצה לבקר באוויירו (Aveiro), והתלבטתי לגבי שתי עיירות נוספות, בעצם שלוש, אם ניקח בחשבון גם את נזרה, אבל ראיתי שגם היום אין גלים גבוהים אז היא ירדה מהרשימה. העיירות טומאר (Tomar) וקויימברה (Coimbra), שתיהן יפות כל אחת והייחוד שלה. הנטייה שלי היתה לכיוון טומאר. התייעצתי עם פקיד הקבלה במלון והוא אמר את דעתו בצורה נחרצת- קוימברה, וגם נתן לנו המלצה על מסעדת שוחסקרייה (Churrasqueira) מצוינת וזרמנו, אם לדייק כמי שחי שנתיים בברזיל ואכל לא מעט בשוחסקריות, התחלנו לחוש טעמים וריחות של נוסטלגיה ועל אף שהיינו רגע אחרי ארוחת הבוקר התעורר בנו החשק לאכול.

בקיצור, תחנה ראשונה אווירו- המכונה ”ונציה הקטנה של פורטוגל”, שוכנת כ 50 ק”מ דרומית לפורטו. מדובר בעיר קטנה, חמודה ומאוד צבעונית, עם כמה תעלות והרבה סירות עץ מצוירות ומקושטות- ומכאן ההשוואה לוונציה (לרכישת סיור בסירת עץ בתעלות לחץ כאן), גשרים מעל התעלות להולכי רגל מלאי סרטים צבעוניים הקשורים למעקות (מנהג מקומי בו על פי המסורת מי שיקשור סרט ויביע משאלה היא תתגשם). מרכז העיר ההיסטורי בנוי רחובות מרוצפים עם בתים עתיקים, עשרות בתי קפה ומסעדות (ביניהן קונדיטוריה אחת בשם M1882 המוכרת את הקינוח המקומי האובוּס מוליס (Ovos Moles) המקורי שמורכב ממלית חלמוני ביצה מסוכרת עטופה בבצק בצורת קונכיות (אם תרצו את דעתי האישית ''חנק מתוק'')), קתדרלה, מספר מוזיאונים ומרכז קניות יפה הכולל חנויות של מותגים בינ''ל.
אם יש לכם זמן כעשרה קילומטרים ממרכז אווירו נמצאת קוסטה נובה (Costa Nova) שהייתה כפר דייגים קטן, וצמחה לעיירה צבעונית במיוחד עם חוף נהדר (Praia da Costa Nova), ובתי עץ קטנים בשלל צבעים שהיו בעבר בתי הדייגים והפכו לבתי נופש יוקרתיים למדי.

התחנה הבאה כאמור קוימברה (Coimbra), אחת הערים העתיקות בפורטוגל. מפורסמת בעיקר בזכות היותה בעבר (הרחוק) עיר הבירה, הוקמה בה האוניברסיטה הפורטוגזית הראשונה ולמעשה אחת מהאוניברסיטאות העתיקות באירופה כולה (לפני 734 שנים), כיום יש בה 8 פקולטות, 18 מוזיאונים וגן בוטני אחד. בדומה לפורטו וליסבון היא ממוקמת למרגלות נהר והיא הררית מאוד, (כלומר הטיפוס בה לא מבייש את הטיפוס מקודמותיה), לעיר יש רובעים ציוריים עם רחובות מרוצפים ומפותלים מוקפים בברים, בוטיקים ומסעדות, שרידים מחומה, שער כניסה (שער אל-מדינה, שער הכניסה אל העיר העילית, היחיד ששרד מבין שלושה), מגדל פעמונים, כנסיה, מנזר וקתדרלה מימי הביניים. 

שער הכניסה

כנסיית Sé Velha

במתחם האוניברסיטה

כיכר ה 8 במאי עם מנזר סנטה קרוז ובית העירייה

במדרחוב

זוכרים מה הכריע את הכף להגיע לכאן ולא לטומאר? אם כן השעה היתה כבר שלוש וחצי, עלינו על הרכב ונסענו למסעדה המומלצת, הבטן קרקרה, בלוטות הטעם החלו לפעול, ושכשהגענו אליה גילינו שפספסנו בחצי שעה את שעת הסגירה... מאוד מאוכזבים (ורעבים) התיישבנו ברכב לחפש מסעדה אחרת באזור וגילינו ש 99% מהמסעדות יוצאות להפסקת צוהריים בין 15:00 ל 18:00/19:00, לא רק בקויימרה כי אם גם בכל הדרך לליסבון. מזל שנשארו לנו קצת פירות מאלו שקניתי אתמול כי יום ראשון היום ואפילו הסופרים סגורים...
מפה לשם, התחלנו את דרכנו דרומה לכיוון שדה התעופה על אוטוסטרדה A1 (שהנופים שלה היו הרבה יותר מגוונים ויפים מאלו שנסענו בהם שלשום), הגענו לשדה, החזרנו את הרכב, שלחנו מזוודות, עלינו לדיוטי ו''רצנו'' בשארית כוחותינו למסעדה הכי טובה שמצאנו פתוחה KFC 😂

פורטוגל- היית עבורנו קצת שלווה ושקט בימים טרופים אלה, אנחנו עוד נשוב...

גילוי נאות- חלק מהלינקים שמופיעים בבלוג שייכים לתוכנית שיתופים, כלומר אני מקבלת עליהם עמלה קטנה מהזמנות שאתם עושים דרך הקישור. המחיר שאתם משלמים הוא אותו מחיר בלי קשר לתוכנית וזו הדרך שלי לממן את הבלוג. אז אשמח ואודה אם תפרגנו ותזמינו דרך הקישורים המופיעים בפוסטים. 

ועד הטיול הבא... הרשמו ונשמור על קשר!