טיולים #פולין

אתחיל ואומר שעד לפני כמה שנים כשאמרו לי פולין זה התחבר לי ל- 1. שואה 2. מזרח אירופה (ישן ועלוב) 3. אוכל תפל וגם קצת חושך ולבד 😉 ממש לא לטיול ובטח לא לפינוקים. אך בשנה וחצי האחרונות, הגעתי לכאן פעמיים, וכל הדעות הקדומות שהיו לי, התנפצו. לראשונה חופשה בורשה, עיר יפה ומרתקת המשלבת בתוכה הסטוריה עשירה מול מודרניות. והשנה אזור מזוריה- 2000 האגמים, התגלה כאירופאי לכל דבר, בתי מלון גדולים ומפנקים, יאכטות מפוארות, מסעדות המגישות מנות משובחות (אגב, הכי לא תפל שיש), האוטוסטראדות רחבות ונוחות ועליהן נוסעים רכבים חדשים ויקרים, וקצת צפונה משם על הים הבלטי העיר גדנסק, יפהפייה ומעניינת, שכבות ההסטוריה משתלבות באווירה תוססת וצעירה ויש המון מה לראות ומה לעשות בה. הכי מערבי, הכי המאה ה 21.

לא פעם אני נוהגת להתנהג כפולניה ומשפטים כמו "אני אנוח כבר בקבר", "אני אשאר פה לבד בחושך" ו"באמת סליחה שאכפת לי" נזרקים ככה באמצע היום לחלל האויר.... אז להעמקת השורשים וגם קצת לטייל ולבלות החלטנו לסוע לוורשה, שלושה דורות של "פולניות" (גם בשורשים וגם באופי)... אימי, אנוכי והילדות. מצאנו עיר מרתקת המשלבת בתוכה הסטוריה עשירה מול מודרניות, עיר עתיקה עם ארמונות מפוארים מול גורדי שחקים, קניונים עצומים וחנויות מעוצבות. עיר נעימה ובה אנשים חביבים מסבירי פנים לתייר, עיר עם קולינרייה משובחת המגישה מנות אוטנטיות ומנות מכל העולם מצולחתות כמו במסעדת שפים, ובתוך כל אלה שזורה ההסטוריה שלנו, של העם היהודי בכלל ושל משפחתנו בפרט (שלמעט סבתא וסבא שלי שעלו לפני המלחמה לא נשאר איש...).